בס"ד

לא ללכת לקראת נחשים

לא ללכת לקראת נחשים

שלום חברים יקרים! אני מקווה שלא תיכנסו למתח אם אספר לכם שיחד אתנו מתעוררים בכל בוקר עדרים של נחשים ועקרבים. זאת אולי פתיחה דרמטית מדי לשיחת חברים נעימה, אבל יש בה תועלת גדולה. בספר ליקוטי מוהר"ן, רבי נחמן מצטט פיסקה מהזוהר הקדוש שמתארת את השורש הרוחני של המאבקים שלנו בכל יום:

"וְלָא תִּשְׁכַּח יוֹם דְּלֵית בֵּהּ טוֹב. וְכָל יוֹמָא אִית לֵהּ גָּדֵר מִלְּבַר, דְּלָא יֵעוֹל כָּל בַּר נָשׁ לְהַהוּא טוֹב, כְּגוֹן חֹשֶׁך דְּכַסְיָא לִנְהוֹרָאּ. וּבְגִין דָּא, מָאן דְּאִיהוּ חַיָּבָא וְיֵעוֹל לְמִנְדַּע רָזִין דְּאוֹרַיְתָא, כַּמָּה נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים מְבַלְבְּלִין מַחֲשַׁבְתֵּהּ דְּלָא יֵעוֹל לַאֲתָר דְּלָאו דִּילֵהּ".

אם נסביר את הדברים הללו בתרגום חופשי, הרי שהזוהר מלמד אותנו שבכל יום בימי חיינו יש טוב גדול שגנוז בו. הבעיה היא, שלא כל אחד ראוי לפגוש את הטוב והשפע הזה, ולכן סביב אותו הטוב יש שומרים וגדר, כדי לעצור את מי שאינו ראוי, שאכן לא יזכה לפגוש את הטוב שבכל יום. והשומרים שלא מאפשרים את הגישה אל הטוב, הם לא פחות מאשר נחשים ועקרבים.

בהמשך, רבי נחמן מסביר את המשמעות של הנחשים והעקרבים, ואומר שהם מסמלים את המחשבות השליליות: "וּנְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים מְבַלְבְּלִין מַחֲשַׁבְתֵּהּ – וְאֵלּוּ הֵם הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁבָּאִין לָאָדָם". מחשבות שליליות שמבלבלות את מחשבתו של האדם, הן המניעה מלראות את הטוב ששופע עלינו. אולי אפשר להוסיף ולומר, שנחשים מכוונים כנגד צער ועצבות על מה שקרה בעבר, ואילו העקרבים מכוונים כנגד הדאגות של האדם ממה שיהיה בעתיד.

באופן אמיתי, התכלית של המניעות הללו, היא לעצור את האדם מלפגוש את הטוב של אותו יום, בלי שהוא הכין את עצמו לקראת אותו הטוב. לא מעט פעמים, כשאדם מקבל שפע טוב בלי הכנה, השפע הזה לא מצליח למלא אותו כמו שצריך.

יש פתרון

הזוהר הקדוש לא משאיר אותנו ללא פתרון, ומלמד אותנו שאם יהודי הוא טוב, הוא יכול להתגבר על הנחשים והעקרבים:

"אֲבָל מָאן דְּאִיהוּ טוֹב, כָּל אִילֵין נְטִירִין אִנּוּן לְמֵימְרֵהּ, וְקָטֵגוֹר נַעֲשֶׂה סַנֵּגוֹר, וְיֵעֲלוּן לֵהּ לַטּוֹב הַגָּנוּז, וְיֵמְרוּן מָרָנָא הָא בַּר נָשׁ טוֹב וְצַדִּיק וִירֵא שָׁמַיִם בָּעֵי לְעַיְלָא קֳדָמָך וְכוּ"

אדם טוב, זוכה שאותם נחשים ועקרבים יתהפכו לטובה, ואפילו יסייעו לו בקבלת הטוב. רבי נחמן ממשיך ומסביר, שהאפשרות להיות טוב, תלויה רק ברצון שלנו: "וּכְשֶׁאָדָם רוֹצֶה וְחוֹשֵׁק עַד מְאֹד וּפוֹתְחִין לוֹ, כַּנַּ"ל בַּזּהַר הַקָּדוֹשׁ, אֲזַי כָּל יוֹם וָיוֹם אֶצְלוֹ גָּדוֹל עַד מְאֹד כִּי רוֹאֶה וּמַשִּׂיג הַטּוֹב הַגָּנוּז, הַיְנוּ רָזִין דְּאוֹרַיְתָא, הַשַּׁיָּך לְאוֹתוֹ הַיּוֹם".

הכל טוב – סוף טוב

השאלה הגדולה היא: איך באמת, אחרי שאדם כבר נתקל במניעות ובלבולים, הופך להיות כזה טוב.

התשובה היא, שהאישיות של כל אחד מאתנו מורכבת משני חלקים. החלק העיקרי הוא המהות הפנימית והנשמתית, שהיא טוב אמיתי ומוחלט. לעומתו, יש את החלק החיצוני, שמורכב מכל הרשמים שאספנו מהסביבה במהלך החיים.

כל השאלה היא, עם איזה חלק הבן אדם מזדהה. אם הוא מזדהה עם השכבות החיצוניות שלו, ששם יש ריבוי של כעס, טינה, טרוניה, ועוד שאר פגעים, המניעות יעצרו אותו. אבל אם הוא מזדהה עם הנשמה, שהיא עצם הטוב, והוא מאמין ויודע שהוא במהותו טוב והוא ראוי לטוב, אז באמת הוא שייך לטוב.

בצורה כזאת, נולד אצלו רצון גדול, שבכל ליבו הוא רוצה לפגוש את הטוב שיש ביום הזה. עם רצון שממלא את חדרי הלב, לא רק שהוא מתגבר על המניעות, אלא הקטגור נעשה סנגור, והנחשים והעקרבים – אותן מחשבות שליליות – הופכות להיות מחשבות חיוביות. המחשבות החדשות מספרות לאדם את האמת, כמה טוב וכמה ברכה יש ביום הנוכחי, וכביכול מכריזות לפניו: "הָא בַּר נָשׁ טוֹב וְצַדִּיק וִירֵא שָׁמַיִם בָּעֵי לְעַיְלָא קֳדָמָך". הן מבקשות עבורו רשות להיכנס אל גן העדן של רזי תורה.

הזוהר מסיים ואומר, שיש לאדם שני שערים שדרכם אפשר להיכנס לטוב שבכל יום – שער  האהבה ושער התשובה: "הַהוּא טוֹב גָּנוּז יֵימָא לוֹן, פָּתְחוּ לֵיה בְּהַאי תַּרְעָא דְּאִתְקְרִי אַהֲבָה, אוֹ בְּהַאי תַּרְעָא דְּאִיהוּ תְּשׁוּבָה".

חברים יקרים! אני מקווה שכל אחד מכם יקבל את המפתחות לשער הראוי לו – שער האהבה או שער התשובה, ויזכה לטוב שבכל יום. חשוב שנזכור, שגם אם נחשים ועקרבים חוסמים את הדרך, אין מה להיבהל, כי גם הם באים בסופו של דבר לטובתנו, ומכינים אותנו לקבל את הטוב. המחשבות השליליות והכואבות שתוקפות לא מעט אנשים על הבוקר, הן לא תקלה אלא חלק מהמבנה הרוחני של הבריאה שה' יתברך יצר.

כשמכירים את הסדר הזה, לא מופתעים ולא נבהלים מהחסימה שהשומרים מציבים, ועל ידי רצון עמוק להזדהות עם הטוב שבנו, נזכה לפגוש את הטוב שמחכה לנו ביום שבו אנחנו עומדים. כולנו טובים, ובכל ליבנו מאמינים שאנחנו ראויים לטוב. כך ניכנס דרך שער האהבה, ונזכה לטוב גדול ושפע ברכה. לחיים!

אהבת את המאמר? שתפו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד מאמרים שיכולים לעניין אותך

מצאתם טעות בכתבה?

נשמח שתדווחו לנו וככה נוכל לתקן...

דילוג לתוכן