פרק מעניין במיוחד בקורות חייו של רבי חיים בן עטר, שיום ההילולא שלו חל בט"ו תמוז, נרשם סביב הקשר שנרקם והתפתח בין דמותו וספריו לבין

שלום חברים יקרים! אני מקווה שלא תיכנסו למתח אם אספר לכם שיחד אתנו מתעוררים בכל בוקר עדרים של נחשים ועקרבים. זאת אולי פתיחה דרמטית מדי

במלאות שנה לגאולה הניסית שלו מידי הקומוניסטים, הרבי הריי"צ שלח מכתב לכלל החסידים בו הוא מורה להם לערוך התוועדויות בימים הללו: "בשני ימי הגאולה, י"ב

איציק שלעכטער פקח את העיניים לקולות פועלים ודפיקות קונגו מהבניין ממול. הוא העיף מבט בשעון, 6:30. מה השעה הזו? חצי שעה לפני שבע, מה נסגר?

זה כבר היום השני שהוא מגיע לכאן, יהיו שיגידו עליו שהוא עושה דברים בלי לחשוב, יהיו שילעגו, אך הוא משוכנע שהגיע הזמן, שהוא עושה את

עמדנו כבר בעבר בכמה טורים על כך שעיקר עבודת השביעית היא בתיקון האכילה – 'והיתה שבת הארץ לכם לאכלה'. כל כך חשוב הוא תיקון חטא

מי שקורא את העלון הזה מעוניין בכל ליבו בתשובת עם ישראל לאבינו שבשמים. אנחנו מתפללים על כך וחלקנו אף פועלים כפי יכולתם כדי לקרב עוד