שלום חברים יקרים! זכינו להיכנס לימים הנפלאים של חודש ניסן, שעליהם אמרו חז"ל: "בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל". באמת עיקר הגאולה היא גאולת הדעת, כלומר לפתח יכולת לראות בכל סיטואציה את הברכה והטוב שיש בה. אז אמנם לא קל בימים של קורונה להזמין אנשים להתבונן בברכה המיוחדת שיש במצב שלנו, אבל כדאי בכל זאת לנסות. אם נזכה, נבין איך שגם הסיפור הזה הוא חלק מספר התרגילים שה' יתברך הכין לנו כבר מרגע לידתנו.
למרות שהתמודדות מהסוג הזה של כל מה שאנחנו עוברים עכשיו, אפילו בתסריטים הכי רחוקים, כנראה שאף אחד לא היה חושב ולא מעלה בדעתו, אבל אצל ה' יתברך הכל ערוך מראש. באמת, מתברר בימים האלה שה' יתברך הוא יצירתי יותר מהכל, והשאלה הגדולה היא האם אנחנו מוכנים להיות תלמידים קשובים. בסופו של דבר, כולנו משתתפים במין סדנה כזאת, בהנחיית ה' יתברך. הנתונים של הסדנה משתנים אמנם אצל כל אחד לפי הקהילה או המקום שבו הוא נמצא, אבל כולנו בעיצומה של סדנה, שתכליתה לשנות אותנו לטובה.
נראה לי שהחלק הכי חשוב בסדנה שלנו, זאת ההתמודדות המחודשת של כל אחד עם בני ביתו. האתגרים שעולים ביחידות המשפחתיות הקרובות, אלו אתגרים שהודחקו במשך הרבה זמן, בעקבות השטף של חיי היום יום. בימים רגילים, תמיד יש לאן לצאת או לנסוע, יש עם מי להיפגש – עבודה או חברים, וכעת הבידוד או הבדידות יכולים להביא אותנו למקום שאתו אנחנו יכולים ממש לגדול. יש לנו הזדמנות להתפנות לטפל בכל העניינים שעד עכשיו לא מצאנו זמן בשבילם, וחבל להחמיץ אותה. אם לא מנצלים את המצב להתעלות, הבדידות יכולה חלילה גם להוריד אותנו למקומות לא רצויים.
בודד? תתבודד!
אחד מהדברים שמקבלים בימים האלה יחסי-ציבור רציניים, היא עבודת ההתבודדות של רבי נחמן מברסלב. אולי שמעתם פעם על הסלוגן הברסלבי מימים עברו, שאומר כך: "בודד? תתבודד!" עוד לפני שמבארים ומפרשים את כל העומק של הוגי הסלוגן הזה, ברור שהוא טוען שהתבודדות היא ההפך מבידוד. הרעיון הוא, שאם אתה בודד, והמצב הזה לא רצוי לך – אתה רוצה משהו אחר ושואף למקום עוד יותר טוב – אז תתבודד. כשאתה מתבודד, אתה לא לבד. ההפך – אתה צריך למצוא מקום שאין בו מי שמסיח את דעתך, אתה מבודד את עצמך מגירויים חיצוניים, ואז אתה פנוי לכונן שיחה ישירה עם הקדוש ברוך הוא בשפתך האישית.
בדרך הזאת, זמני הבדידות הללו, החללים הפנויים בחיינו, מקבלים תוכן ומשמעות רחבת היקף. בעזרת ה', אחרי העבודה הגדולה של ההתבודדות נוכל להגיע לתרגול רוחני-חסידי אחר, שגם הוא בעל חשיבות גדולה – שיחת חברים. כשנלמד להיות פנויים לדיבור והקשבה אמיתיים, נוכל להתוועד התוועדות אמיתית שעניינה הוא להאזין איש אל רעהו.
להשתבש בשמחה
מן הסתם קראתם פעם את הסיפור החשוב ביותר שרבי נחמן סיפר בימי חייו – מעשה משבעה קבצנים. רבי נחמן סיפר אותו ממש השבוע, בכ"ד באדר תק"ע – לפני מאתיים ועשר שנים, כחצי שנה לפני פטירתו. אז הוא התחיל לספר את הסיפור הזה, שכותרתו היא: "אֲסַפֵּר לָכֶם אֵיךְ הָיוּ שְׂמֵחִים". הסיפור הזה הוא ארוך ומפותל וכולל בתוכו הרבה תתי-סיפורים, אבל מה שנוגע לענייננו זאת ההתחלה שלו. מסופר שם כך:
מַעֲשֶׂה פַּעַם אַחַת הָיָה מֶלֶךְ, וְהָיָה לוֹ בֵּן יָחִיד. וְרָצָה הַמֶּלֶךְ לִמְסֹר הַמְּלוּכָה לִבְנוֹ בְּחַיָּיו. וְעָשָׂה מִשְׁתֶּה גָּדוֹל … ובְּוַדַּאי הָיָה שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאֹד. וְהָיוּ שָׁם כָּל הַשָּׂרֵי מְלוּכָה, וְכָל הַדֻּכָּסִים וְהַשָּׂרִים, וְהָיוּ שְׂמֵחִים מְאֹד עַל הַמִּשְׁתֶּה… וְהָיָה שָׁם כָּל מִינֵי שִׂמְחָה: קַאפֶּעלְיֶישׂ (מקהלה) וְקָאמֶעדְיֶישׂ (הצגות) וְכַיּוֹצֵא מִזֶּה, כָּל מִינֵי שִׂמְחָה… וּכְשֶׁנַּעֲשׂוּ שְׂמֵחִים מְאֹד עָמַד הַמֶּלֶךְ וְאָמַר לִבְנוֹ: הֱיוֹת שֶׁאֲנִי חוֹזֶה בַּכּוֹכָבִים, וַאֲנִי רוֹאֶה שֶׁאַתָּה עָתִיד לֵירֵד מִן הַמְּלוּכָה, בְּכֵן תִּרְאֶה שֶׁלֹּא יִהְיֶה לְךָ עַצְבוּת כְּשֶׁתֵּרֵד מִן הַמְּלוּכָה. רַק תִּהְיֶה בְּשִׂמְחָה!
כשרבי נחמן מדבר על ירידה מהמלוכה, הוא מדבר על כל אחד ואחד מאתנו. בכל אחד יש בחינה של מלכות. אחד הוא מנהל מקום עבודה, השני ראש משפחה, אחר הוא ראש קהילה, וכשאנחנו מצליחים להוציא לפועל את התכניות שלנו, אז אנחנו נמצאים במצב של מלוכה. לעומת זאת, כשדברים משתבשים ולא מתבצעים כמו שהייתי רוצה, אז ירדתי מן המלוכה.
המלך מודיע לבן שלו, כבר בתחילת הדרך, כשהוא רק מקבל את המלוכה, שיבוא יום והדברים לא יהיו בשליטתו. המלך – ה' יתברך – נתן את המלוכה לאנושות כבר בעצם בריאת האדם. לאדם יש כוח של מלכות לשלוט על הבריאה. הוא יכול לשלוט על הטבע ולחולל פרויקטים אדירים. אלא שהמלך הודיע מראש: יום אחד, כך לפי התכנית, אתה תרד מן המלוכה. יום אחד, האנושות, וכל אחד מאתנו, יגלה שהדברים לא בשליטתו. המלך מוסיף לבקש מאתנו שביום שזה יקרה, בכל זאת נהיה שמחים.
ה' אומר לנו שכבר בהתחלה נכין את עצמנו לימים כאלה, שהמציאות החיצונית תשתבש ותתערער. נתכונן כך שבזמן משבר נוכל למצוא מהו הדבר שנותן את הקיום האמיתי לחיים. מה נותן את הערך והמשמעות. מוטל עלינו למצוא נקודה שלא מגיעה רק דרך המציאות החיצונית, שעתידה להתערער.
אז אנחנו צריכים לזכור שהכל חלק מהתכנית, והמלך אומר לנו להיות בשמחה. שמחה אמיתית של מציאת משמעות אמיתית.
חברים אהובים! למרות שבדרך כלל אני אוהב להאריך, אבל בזמנים כאלה אני מרגיש שעדיף לקצר במילים, ויותר להשקיע בנתינת מבט אוהב לכל המתמודדים עם בעיות כאלה ואחרות שמסביב. אני מברך אתכם ואותי, שנזכה כולנו להשמיע לעצמנו ולאחרים מילים שיש בהן מסר של תקווה ועידוד, ומתכונים להתכווננות ראויה למצב הנוכחי. לחיים לחיים!! ישועות ובשורות טובות!
