כמה הודעות החלפתי עם העורך של העלון הזה לפני שכתבנו

כשלמדתי באקדמיה למוסיקה, קארל, ידידי, הציג בפני תיאוריה מעניינת: "ישנן ארבע

לכל חג יש הזמן המיוחד שבו הוא מופיע. אצלנו, קבלת

נסעתי לנגן בכיכר החטופים והגעתי מוקדם. יש שם, בתחנת רכבת

לפני כמה ימים נכנס אדם למדרשת זיו. אפשר היה לזהות

הנה זה מגיע, חג הפסח ואיתו הפחד מהחמץ, החמץ הזה

עברתי פעם ליד בית כנסת באזור התעשייה של בני ברק.

מדי שנה זה קורה, ושוב אני לא יכול לעמוד בסירוב

אחשוורוש מתעורר "בלילה ההוא" עם מועקה. בגמרא מסופר שהוא היה

 "ואני רואה שאתה עתיד לירד מן המלוכה, אך תראה שלא

"תגיד, על איזה כלי נגינה אתה מנגן?" זאת שאלה שתמיד

בשבת היינו ביישוב זמרת שבעוטף. קידוש בנחת אחרי התפילה, קוגל,

באחד הטורים הראשונים שלי בגיליון הזה, כמעט לפני עשור, התחלתי

עקיבא־אברהם נהר־שלום, בן אחי הרב יהודה יבל"א, נלקח לבית עולמו

לפני כשבועיים, במהלך סיור בגבעות המקיפות את גוש עציון, פגשתי

"אם אתה לא לוקח סיכון, זה לא אלתור אמיתי". כך

לפני כשבועיים, באחד מראיונות הרדיו על מהלכה של המלחמה, בניסיון

קרה לכם פעם שהמצאתם מנגינה ושכחתם אותה? היה לכם רעיון

היה פעם רֶבֶּה, רבי נח מלכוביץ', שהיה מתפלל בצורה מאוד

זה קורה לפעמים בכל בוקר או ערב. פותחים את החדשות

המלחין אנדרה היידו, מורי ורבי, שאל אותי פעם: למה מלחינים?

זהו, נגמרו החגים, חוזרים אל המציאות. בעצם, המציאות הזו הייתה

מי שלא מכיר, באלבומי האחרון יש שיר 'מועד קטן דף

בשדה התעופה בדרך לאומן, נזכרתי בביטוי 'נֵפֶל טַיִס'. אני מתכוון

הטור האחרון של השנה. ככה היא חלפה לה… רק לחשוב

איזה בלאגן הלך בשבת האחרונה בקריאת התורה של הקללות. אף אחד

זה קורה לי תמיד לפני כל משימה. כשמציעים לי איזושהי