בס"ד

יום שני, 15 אוגוסט, 2022
הכי עדכני

לפני כמה שנים גרנו בתל אביב במשך תקופה משמעותית, והיינו קשורים לפעילות של 'ראש יהודי' (מרכז למודעות עצמית יהודית). ובתל אביב למדתי על עצמי, על ריבונו של עולם, על מסכות, על געגוע בוער.
פעם בפורים שכרנו את אחד המועדונים, ועשינו מסיבה בקדושה.
הבאנו להקה ורקדנו נפרד.
רצינו שיבואו כולם, בלי קשר למסכה שכל אחד בוחר ללבוש.
ואני זוכרת את הירידה במדרגות ספוגות האלכוהול, והאווירה האפלולית, ומה לי ולמקום כזה.
ואולי זה אחד הפורים בחיי, שזכיתי להרגיש הכי חזק את הכוח של היום הזה.
את הגודל שלו.
רקדנו ורקדנו, פנימה ולמעלה, וכל אחת מהבנות בוכה בזמן שלה בעיניים עצומות ולב קרוע והדמעות ממיסות את האיפור, את התחפושות, את האפלולית.
שום דבר לא