אם היינו יודעים ומרגישים שיש לנו ערך גבוה, אמיתי, נוכח, לא ערך שפעם בא ופעם הולך לפי מצב הרוח או לפי האישור שאנחנו מקבלים מאדם אחר, אם היינו יודעים שיש לנו חוט חיבור לאור הגנוז בנשמה שלנו, ושהאור הזה תמיד נוכח בחיינו, תמיד פועל, תמיד מיטיב – איך היו נראות הבקשות שלנו לקראת השנה החדשה?
לקראת תפילות השנה החדשה, לימוד ימימה מסייע לנו להבחין בין שני סוגים של תפילות ובקשות. האחת שייכת לחשבון הנפש שמבקש להבהיר מה לתקן משנה שעברה, בקשה שהיא כתגובה למה שלא עבד לנו ואנחנו רוצים לשפר. הבקשה השניה היא התפילה המבקשת לקראת עתיד טוב יותר, תפילה שבאה לא כתגובה על מה שהיה או על מה שחסר, אלא מכוונת גבוה יותר, מתוך ידיעה שאנחנו בעלי ערך וראויים לקבל בשנה החדשה את הטוב ביותר.
בקשה מהניצוץ שבלב
כל דבר שחסר בחיים שלנו הוא מנוע. לא היינו מבקשים ומתפללים אם לא היו חסרים לנו דברים. הקדוש ברוך הוא נוטע בנו חסרים כי הוא מתאווה לתפילתנו, וכשאנחנו מתפללים על עצמנו אנחנו מתפללים גם על העולם כולו. בשנה החולפת כל אחד ואחת מאיתנו פגש בתוך חייו מקומות חסרים, דברים שלא התממשו, שגיאות וכישלונות. אלה מקומות חסרים שעליהם ימימה אומרת: "חסר – להשלמה", כל חסר כזה מצביע לנו על עבודת הנפש שלנו מולו ועל הבקשה שלנו ללמוד ממנו, להשלים אותו (ולעתים גם להשלים איתו, להתפייס עם המקום החסר שלנו), לגדול דווקא מתוך אותו חסר. זוהי התפילה המבקשת להבהיר מה לתקן. לכולנו יש מה לתקן, תמיד, באנו לעולם של תיקון ותמיד נפגוש חסרים ותמיד נבקש מתוך לב רוצה וכוונה טהורה – להשלים ולהשתפר.
אבל יש תפילה גבוהה יותר, והיא התפילה המבקשת. זוהי תפילה שאליה אנו ניגשים מתוך תחושת ערך גבוה. לא רק מבקשים כתגובה על מה שחסר. לא רק מבקשים שאם אנחנו מרגישים בודדים כרגע אז נמצא את הזיווג המשלים והטוב שלנו, אלא הרבה יותר מזה – מרהיבים בנפשנו עוז ומתחילים לדמיין מה אנחנו רוצים שיקרה בתוך המרחב שאליו אנחנו מייחלים. איזו גדילה תהיה שם, איזה אור נביא מתוך ההשלמה הזאת, איך ייראו החיים בתוך האור הזה. לא רק בקשה תגובתית לחסר שקשה לנו איתו כרגע, אלא בקשה הרבה יותר גבוהה, בקשה ששייכת לניצוץ שבלב שלנו, לטוב שהוא מעל הטוב הרגיל, כהגדרתה של ימימה. בקשה שהיא לא רק השלמה של החסר, אלא גבוהה ושלמה יותר.
אדם יכול לבקש להתפרנס בשפע כי יש דברים שחסרים לו והוא זקוק לכסף עבורם, וזו בקשה נכונה והיא שייכת למילוי והשלמת החסר האישי, אבל על גביה, ובעיקר לקראת תפילות השנה החדשה, יש לבנות קומה גבוהה יותר: איזה טוב אביא לעולם עם השפע שאזכה לו. באילו מקומות אזכה לתמוך מתוך אמונה שהם מאירים את העולם. איזו גדילה תהיה לי עם השפע הזה. זו גדילה שהיא כבר הרבה מעבר לבקשה על החסר. זו גדילה שהיא כבר הרבה מעבר להאם יש לנו ערך או לא, האם השפע שנקבל יתן לנו ערך גבוה יותר או לא. אנחנו הופכים את הסדר: קודם יודעים ומחזקים בתוכנו את זה שיש לנו ערך, ואז מתוכו מבקשים גבוה, מבקשים רחב, שופע, מלא, שלם. מבקשים את כל הטוב שליבנו חפץ בו. יודעים שאנחנו ראויים לבקש.
גאולה פרטית אמיתית
בספר "אזורי המשגה שלך" (ויין דייר) ישנה שאלה חשובה: "האם פוטנציאל הצמיחה שלך הוא המכוון אותך, או רק הצורך למלא את כל חסרונותיך?". לקראת השנה החדשה אנחנו מבקשים לא רק למלא חסרונות, אלא על גביהם לראות אופק של צמיחה. להתפלל בצורה של דעת רחבה ומבקשת שפע טוב. דעת שיודעת שיש לנו ערך. דעת שמכירה בכך שנבראנו בצלם ובאנו לעולם הזה להגדיל את כבוד השם. ימימה אומרת לקראת השנה החדשה שכל ההיסוסים, הלב הלא־שקט, התלישות והתחושה המעומעמת של הערך שלנו יכולים להיפסק מבעד הבנה מהנשמה, כלומר: כשאנחנו מתחברים לנשמה הגבוהה שלנו, הרבה מתעתועי הערך שלנו נעלמים. העמעמום הערפילי מתפזר. אנחנו מגלים שאנחנו הרבה יותר מסך כל חסרונותינו, ולא יתכן שרק הם אלה שיובילו אותנו בעולם. יש חסר, הוא נוכח, אפשר וראוי ורצוי לבקש עליו, אבל מעליו יש מדרגה גבוהה יותר, של "נשמה המבקשת באמת לזכות" (ימימה), נשמה ישרה שיודעת את ערכה וכבר לא מתרשמת מזה שהערך בא וחולף לפי מצבי הרוח. בפנים יש לנו ערך בלתי־מותנה.
מה שקורה כאן על הקרקע מכוון אותנו לעבודה פנימית, ואם לעתים הערך שלנו נעלם מעינינו ומתעתע בנו, אפשר להעמיק קצת פנימה ולהזכיר לעצמנו שנבראנו בצלם אלוקים, וההשגחה הולכת איתנו יד ביד, חסד א־ל כל היום. יש לנו ערך גבוה יותר ממה שאנחנו יודעים ומרגישים. בראש השנה ויום הכיפורים, ימים שבהם הנשמה שלנו נוכחת ביתר־שאת, אפשר לבקש לזכות להתחבר למקומות הגבוהים בתוכנו. מתוכם לבקש, בזכותם לבקש, להגביה קצת את המבט ולדעת שיש טוב מעל הטוב. שם, במקום המבקש מתוך גובה והכרת הטוב, ימימה אומרת שיש הגעה לגאולה פרטית אמיתית. יהי רצון שנזכה לה כולנו בשנה הקרובה, ויתקבלו תפילותינו ברחמים ולרצון.