לפעמים, כשמגיע הערב ואני מתחילה לכבות את אורות היום שהיה,

אם היינו יודעים ומרגישים שיש לנו ערך גבוה, אמיתי, נוכח,

התחלתי לכתוב את הטור הזה עם דף ועט בחנות הטלפונים,

בכ"ה באייר תשנ"ט (1999) נפטרה הצדקת ימימה אביטל ע"ה. פחות

לקראת האביב, כשאנחנו משילים את השכבות שחיממו אותנו כל החורף,

סגולת ימי אדר ופורים היא עניין "ונהפוך הוא". עם ישראל

לכבוד חודש שבט ופריחתו, נלמד משהו מן הטבע. בלימוד ימימה

בשביל לכתוב לגיליון הארבע-מאות של קרוב אליך הלכתי אחורה כדי

מיד אחרי חנוכה נסעתי צפונה באחד הבקרים. בחוץ היה קריר,

בשבוע ההוא הרגשתי מחוץ לעניינים. היה נדמה שכולם יודעים מה

מאיזושהי סיבה, שכללה בתוכה נפילה וחבלה רצינית ברגל, הלכתי לשני

קראתי סיפור נפלא: הזמינו את ימימה מדי פעם לבוא לטיפול

לפעמים נוח לנו לשכוח מהר. כשיש אירועים קשים אנחנו רוצים

החיים מלאים בשינויים בלתי צפויים, זה חלק מהתנועה המעגלית שלהם.

אני רוצה לקחת אתכם איתי בדמיון לטיול קטן צפונה. בשנתיים