לפעמים, כשמגיע הערב ואני מתחילה לכבות את אורות היום שהיה,

אם היינו יודעים ומרגישים שיש לנו ערך גבוה, אמיתי, נוכח,

התחלתי לכתוב את הטור הזה עם דף ועט בחנות הטלפונים,

בכ"ה באייר תשנ"ט (1999) נפטרה הצדקת ימימה אביטל ע"ה. פחות

לקראת האביב, כשאנחנו משילים את השכבות שחיממו אותנו כל החורף,

הרבה ניסים בכתובים מתחילים בזיכרון. כשאלוקים זוכר את שרה הוא

סגולת ימי אדר ופורים היא עניין "ונהפוך הוא". עם ישראל

לכבוד חודש שבט ופריחתו, נלמד משהו מן הטבע. בלימוד ימימה

בשביל לכתוב לגיליון הארבע-מאות של קרוב אליך הלכתי אחורה כדי

עמוק בתוך החורף האחרון, החלטתי ליישם כתבה שקראתי ועיקר דבריה

נתקלתי בגישה פרוידיאנית שסוברת שאם היה לנו טוב במקום מסוים,

המושג "שארית העומס" אצל ימימה אביטל ע"ה מבטא את הקליפה

השמחה של פורים קשורה כולה להשגחה. כל דמות במגילת אסתר

קראתי סיפור נפלא: הזמינו את ימימה מדי פעם לבוא לטיפול

לפעמים נוח לנו לשכוח מהר. כשיש אירועים קשים אנחנו רוצים

החיים מלאים בשינויים בלתי צפויים, זה חלק מהתנועה המעגלית שלהם.

אני רוצה לקחת אתכם איתי בדמיון לטיול קטן צפונה. בשנתיים

לפעמים אנחנו מוצאים את עצמנו אחוזים בדברים שקרו, מהרהרים בהם

היכל התרבות בתל אביב, לפני שנה וחצי. הענקתי לעצמי זוג

חברה טובה שעובדת עם נשים אחרי לידה סיפרה לי שהרבה

הרבה דברים למדתי מנעמה הנקין הי"ד, שנרצחה יחד עם בעלה

א. מתיקות הטעםבאחת מתכניות הבישול התארח שף מפורסם. הוא סיפר

בשבת ג' תמוז, הילולת הרבי מלובביץ', זכיתי להתארח בכפר חב"ד.

כתושבת הבִּקעה, ממש על השבר הסורי־אפריקאי, רעידות האדמה האחרונות עוררו

באחד השיעורים היסודיים שלה, ימימה מבהירה שכבר בתחילת עבודת הנפש,

לפני שתים-עשרה שנה, בעיצומה של מלחמת לבנון השניה, הטלפון בבית

אחת המתנות היקרות ביותר בעיניי בעבודת ה', היא מה שנקרא

בכל יום, אם מתאפשר לי, אני מנסה לתת לעצמי לנוח

המחשב הקודם שלי היה אהוב עלי במיוחד. בצבע לבן, נקי