הכעס על מרדכי האיש הופך לגזירה על העם היהודי כולו. "כי הגידו לו את עם מרדכי": זה לא אדם אחד – הסבירו 'נשמות טובות' להמן הפגוע – יש לך עסק עִם עַם שלם של מרדכַיִים שלא כורעים ולא משתחווים.
נכון, על חלק מהם זה לא ניכר כלפי חוץ. אבל שונאי ישראל בכל הדורות הבינו תמיד, לעתים טוב מאתנו, שבעומק לבו של כל יהודי מסתתר לו מרדכי קטן. הם לא מתרשמים מנשף התחפושות הפורימי, שבו היהודי לובש את מחלצותיו של הגוי. כולם יהודים – כל הכופר בעבודה זרה נקרא יהודי.
אבל מרדכי מרגיש לבד. היכן הוא "עם מרדכי"? משתחווה לצלם? חוגג ונהנה בסעודתו של אותו רשע? מרדכי ידע את כל אשר נעשה. הוא שומע בצחוקם של המן ואחשורוש היושבים לשתות את הד הגזירה שנחתמה במרומים, עקב אובדן הדרך ואובדן האמונה. והוא זועק זעקה גדולה ומרה.
•
חז"ל מספרים על שמחתו הגדולה של מרדכי לאחר שפגש שלושה ילדים בשובם מבית הספר, והללו השמיעו לו פסוקי אמונה וביטחון בישועת ה'. לא נבואה מוצא מרדכי בדיבורם של הילדים, אלא עדות על מצבה האמיתי של האומה. אם כך מדברים הילדים – הוא אומר – יש תקווה לעם הזה. הניצוץ לא כבה, צריך רק ללבותו עד שיהפוך לאש גדולה וסוחפת.
זאת חלוקת התפקידים בין מרדכי לאסתר: בעוד אסתר אחראית על הפעולות לביטול הגזירה בפועל, מרדכי עוסק בצד הרוחני של הדברים. היא משתדלת אצל המלך, הוא מכנס את כל היהודים הנמצאים בשושן, מנער אותם, מעיר את הנשמה שנרדמה.
ובכל זאת גיבורת הסיפור היא אסתר, סמל הגלות, ולא מרדכי חבר הסנהדרין, שבנפשו מעולם לא עומעם אורה של ירושלים. את ההוראות היא מקבלת ממנו, הניצב ממעל לחשכת הגלות ומורה את הדרך, אבל מסירות הנפש היא שלה.
באותו הדור, היהודים אשר במדינות המלך, הקרובים והרחוקים, קיימו ואשררו מחדש עליהם ועל זרעם את הברית שנכרתה בסיני. מעתה גלוי וידוע שכל אחד ואחת מבני העם הוא "איש יהודי". לפעמים הנקודה הזו חבויה ונעלמה, אבל זה בדיוק תפקידו של מרדכי, וזה תפקידה של מגילת אסתר – לגלות את מה שמסתתר.
בס"ד
שבת, 2 נובמבר, 2024
הכי עדכני
14:24
13:48
13:27