סגרנו בצבא את ליל הסדר השני. שנה שעברה היה נחמד, אבל לא התכוננתי כמו שצריך.

הפעם התארגנתי מראש והייתי מצוייד עם מלא פרסים קטנים מחנות של "הכל בשקל" ועם מגוון סוגים של שוקולדים קטנים ומיני סוכריות וחמצוצים משמחים.

אירגנתי חידון פשוט של כ- 50 שאלות.

צילמתי מראש את החלקים של ההגדה של פסח וחבריי עזרו לי לניילן את הכל בצורה מכובדת ויפה.

היה לי ברור: כל חייל או חיילת קוראים קטע וכולם ממשיכים איתם ועוקבים לפי הסדר.

לכל שיר שיש בהגדה דאגתי שיהיו מספיק עותקים מהצילום כדי שכל החדר אוכל יהיו בעניינים.

זאת היתה פשוט חוויה מדהימה.

עמדתי על כסא וניהלתי את הסדר לכ- 100 חיילים וחיילות, קצינים וקצינות.

על כל תשובה נכונה מהחידון, אוטומטית התקבלה הפתעה???? כולם היו מרוכזים. היה להם חשוב לשמוע.

פתחתי בתחילת הסדר:

היום זה יום ההולדת שלנו: עם ישראל. פז"מ הולדת.

אתם יודעים אחים ואחיות, אנחנו פז"מ עולם:

מעל 3,800 שנה פז"מ מאברהם אבינו.

מעל 3,300 שנה פז"מ מיציאת מצרים וקבלת התורה.

נביאים.

תנאים.

אמוראים.

סבוראים.

גאונים.

ראשונים.

אחרונים.

"עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה" – בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו, והקב"ה מצילנו מידם ופועל דרכנו ומתגלה בהשראת השכינה שבמעשי ידינו בצה"ל – הזכות הענקית להיות להיות חיילים וחיילות ולשרת את עם ישראל באהבה ואמונה.

כולם הסכימו. כולם שמחו. כולם היו מוארים מאור החג. כולם מחאו כפיים.

היו שם אפילו כמה דרוזים שמחאו כפיים. חמודים????

ברוך השם כולם היו שותפים לסדר. הנג"ד מטבח פינק בסעודת חג למהדרין מן המהדרין – גם בכשרות, גם באיכות וגם בכמות.

אני תמיד מזכיר לחיילים לדאוג לפנק ולשמח ולכתוב מילים טובות למפקדים, לנג"דים ולנהגי הטיוליות – זה כל כך חשוב. הצדיקים האלה פשוט נותנים את כל הלב ואת רוב חייהם לטובת החיילים. זאת לא פרנסה רגילה. זאת עבודת קשה עם מסירות נפש ממשית.

זה כל כך פשוט לשמח אותם:

לפני כל חג להכין איזה משלוח מנות עם בקבוק יין, שוקולד שווה ואם יש גם איזו חולצת פלוגה או כובע של הפלוגה – זה תמיד ממש משמח ומרגש אותם. הכרת הטוב בלב שמח. זה אדיר.

סיימנו את אמירת ה- "הלל" וכמובן, הגענו לשיא שכולם חיכו לו:

"אחד מי יודע…" – איזו שירה. איזו התלהבות. איזה חיבור.

תם ולא נשלם.

כולם נעמדו.

הסתדרנו במעגל גדול:

"עם ישראל חי".

"כל העולם כולו גשר צר מאוד, והעיקר לא לפחד כלל"!

"מי שמאמין לא מפחד את האמונה לאבד, ולנו יש את מלך העולם והוא שומר אותנו מכולם".

"מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד".

23:30 בלילה – ברוך השם כולם שמחים.

חג שמח.

לילה טוב.

נשארנו בחדר אוכל 25 חיילים ו- 5 חיילות. מבקשים ממני עוד איזה לימוד קטן.

התחלתי לדבר על שיר השירים:

כמה השם יתברך אוהב את עם ישראל כולו, וכמה הוא אוהב את כל אחד ואחת מאיתנו.

הזכרתי את דברי הרב דסלר זצ"ל:

שכל השבתות ומועדי הקודש של עם ישראל הם תחנות תידלוק של עם ישראל.

יש מי שמתדלק בנזין ויש מי שמתדלק סולר, ישראל קודש מתדלקים: שבתות, פסח – זמן חירותנו, שבועות – זמן מתן תורתנו, סוכות – זמן שמחתנו. מתדלקים חנוכה ופורים.

זה דלק אלוקי ומיוחד שהופך אותנו להיות דלוקים על כל יהודי בעם ישראל ולהרגיש מאוד קרובים אליו.

כל יהודי דלוק מביא אור גדול של אחדות לעולם וגורם להמון חיבורים בכלל ישראל.

זהו.

תודה להשם יתברך.

השינה חטפה את רוב החבר'ה וגם אני התחלתי להתעפץ????

אשרינו מה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו.

"אשרי העם שככה לו – אשרי העם שאלו חייליו ומפקדיו"!