בס"ד

אחרונה בבית הכנסת

אחרונה בבית הכנסת

שמואל הוא איש עסקים חב"דניק מאנגליה, שנוסע הרבה למזרח לצורך עסקיו. מפעם לפעם הוא מגיע גם לאינדונזיה, ובאינדונזיה יש עיר שנקראת 'סורביה' שבה הייתה בזמנו קהילה יהודית ועד לא מזמן בית הכנסת עוד עמד שם. לפני מספר שנים הוא החליט שבנסיעה הבאה שלו לסורביה ילך לבקר בבית הכנסת. אמרו לו שיש אישה שגרה צמוד לבית הכנסת ולה יש את המפתח, הוא דפק על דלת הבית, האישה פתחה והסתבר שהיא יהודיה דוברת עברית שנשואה למוסלמי מקומי. אביה היה הגבאי של בית הכנסת וכשנפטר היא קיבלה על עצמה לשמור על בית הכנסת, שכבר לא היה פעיל. לפני שנתיים, אגב, הרסו הרשויות את בית הכנסת כדי לבנות שם פארק גדול.
היא הזמינה אותו להיכנס לבית, ומיד כשהתיישב ליד השולחן הגיע הבן שלה בריצה ואמר לה: "אמא, הנה! הרבאיי הזה יעשה לי בר מצווה!". האמא הסתכלה עליו המומה ושאלה אותו "מאיפה אתה יודע על בר מצווה?”. הילד ענה בתמימות: "ראיתי אותך לפני כמה שבועות, כשנכנסת לילה אחד לבית הכנסת ועמדת ליד ארון הקודש והתפללת. שמעתי שאמרת 'מה יהיה עם הבן שלי? הוא עוד מעט בן שלוש עשרה ומי יעשה לו בר מצווה?'. והנה אלוקים שלח לנו רב!".
שמואל סיפר לי שהוא ישב שם נדהם וניסה להבין מה הולך. האישה סיפרה לו שהיא אכן מאוד הצטערה מכך שהבן שלה, שהוא יהודי, גדל בין מוסלמים כל חייו ולא יוכל לחגוג בר מצווה. שמואל כמובן אמר לה שהוא ישמח ללמוד עם הילד והציע לערוך את החגיגה בבנגקוק. האמא שמחה מאוד ואמרה שהם יבואו.
באותו יום התחיל שמואל ללמוד עם מנאם, ואחר כך המשיך ללמוד אתו בטלפון. האמא גם סיפרה שהילד אמנם עבר ברית מילה, אבל על ידי רופא בבית רפואה. סוכם שבחגיגת בר המצווה יעבור הילד הטפת דם כברית מילה עם הברכות, ובינתיים שוחח שמואל אתנו על הטקס שייערך אצלנו בבית חב"ד.
בשבוע שלפני בר המצווה תלינו מודעות בבית