בס"ד

אפאטית או אכפתית

אפאטית או אכפתית

עינת היא בחורה בת עשרים וחמש שטיילה במשך מספר חודשים במזרח. במהלך הטיול הגיעה לבנגקוק בדיוק לילה לפני שיצאנו לסדנה בטבע. הצענו לה להצטרף והיא הסבירה שהיא לא כל כך "בקטע של יהדות" כרגע… הסברנו לה שזה ייתן לה הרבה כלים לחיים והיא הבטיחה לחשוב. למחרת, כשהאוטובוס הגיע, עינת הייתה שם ואמרה לי: "החלטתי לנסות להיות פתוחה ולשמוע מה הכלים שהיהדות יכולה לתת לי".
במהלך היום הראשון של הסדנה עינת הייתה מאוד קשובה אבל לא דברה יותר מדי. ביום השני היא ביקשה לדבר איתי וסיפרה לי שהיא מגיעה מבית דתי. כשהייתה בת חמש עשרה הצטרפה עם תלמידים למסע לפולין. הם הסתובבו במחנות ולבה נקרע מכל המראות.
יום אחד הם עמדו ליד הר האפר, והעדה ניצולת השואה שהייתה איתם ביקשה שישירו יחד את השיר שאיתו הלכו היהודים אל מותם על קידוש השם. "כולם התחילו לשיר 'אני מאמין', ואני עמדתי שם והבטחתי שאת השיר הזה אני לא אשיר בחיים. אני לא יכולה ולא רוצה להאמין במי שעשה את כל הזוועות האלו". והיא סיימה ואמרה: "מאז כבר יותר מעשר שנים שאין לי קשר עם אלוקים, לא מכירה אותו ולא רוצה להכיר אותו".
ישבנו שנינו בשקט, ואז ביקשתי את רשותה לשאול אותה משהו. "אם אמא שלך הייתה מאוד מכעיסה אותך והיית מחליטה לא לדבר איתה, האם היית נוסעת לעזור לה כשהיא חולה או זקוקה לעזרתך?". סיימתי את שאלתי ועינת פרצה בבכי עמוק. לאחר שנרגעה אמרה לי: "אני אכן מאוד מנותקת מאמא שלי, היא הייתה אשת קריירה והשאירה אותנו בבית עם עוזרת בית שלא השקיעה בנו יותר מדי. שנים כעסתי עליה, עד שהחלטתי שהכעס לא עושה לי טוב ופשוט הפכתי לאפאטית".
אמרתי לה שתשים לב שלמרות טענתה שהיא אפאטית היא דווקא מאוד אכפתית… המילים שלה היו טעונות בהמון רגש. שאלתי האם היא רואה דמיון בין שני הדברים: "גם על הקדוש ברוך הוא את מאוד כועסת והחלטת להתנתק ממנו, וגם על אמא שלך את כועסת והחלטת להתנתק ממנה. אולי נכון יותר לנסות להתמודד, לשאול את השאלות הנכונות ואולי לקבל תשובות שיעזרו לחזור לקשר טוב?".
היא הקשיבה ולא דיברה יותר, אבל ראיתי שמשהו בתוכה זז.
בליל שבת שאחרי הסדנה עינת קמה וסיפרה לכולם על הסדנה העוצמתית שעברה השבוע, היא אמרה שחשבה כל הזמן שהיא מכירה את היהדות והבינה שיש לה עוד הרבה מה ללמוד… היא המשיכה וסיפרה על המסע שלה לפולין ועל ההבטחה, ואז עם דמעות בעיניים היא אמרה: "אני מבקשת להפר את ההבטחה שלי, ומבקשת שתשירו את השיר 'אני מאמין'".
אחרי כמה ימים עינת חזרה לארץ, החלה ללמוד במדרשה וברוך ה' פתחה דף חדש עם הקדוש ברוך הוא וגם עם אמא שלה.

אהבת את המאמר? שתפו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד מאמרים שיכולים לעניין אותך

מצאתם טעות בכתבה?

נשמח שתדווחו לנו וככה נוכל לתקן...

דילוג לתוכן