בס"ד

פרק מא – התמונה הגדולה ואנחנו

פרק מא – התמונה הגדולה ואנחנו

בפרקים הקודמים למדנו על שני עולמות שונים מאוד, שתלויים זה בזה וקשורים זה בזה: עולם המעשה ועולם הכוונה. ראינו שמצד המעשה כולנו שווים – הצדיק, הבינוני והרשע. אם יש לך יד, אתה יכול להניח תפילין. אם יש לך פה, אתה יכול לדבר בדברי תורה. זה כל מה שאתה צריך.
ראינו גם שכדי להיות יצור חי, וכדי לקיים מצוות חיות ומאירות, צריך להכניס פנימה מוח ולב, שירוממו אותן אל־על. יש לנו שתי כנפיים, אחת אהבה ואחת יראה. אדמו"ר הזקן מדגיש כאן כי כמו שהעוף לא יכול לוותר על אחת מכנפיו, גם אנו זקוקים תמיד לשתיהן. היראה קודמת לאהבה, והנוכחות שלה בנפש קריטית לא רק כשאנחנו מנסים להימנע מעבירות ("סור מרע") אלא גם כשאנחנו מדברים על תנופה של עשייה חיובית ("ועשה טוב"). במילים ברורות: יראה היא הבסיס לתמונת עולם נכונה. בלי יראה אנחנו בכלל לא על המפה, לא חיים את הסיפור הנכון, ואין סיכוי שנגיע למקום הנכון.


כשמרחבים אדירים נפרשים
בהמשך לכך, מגיע אדמו"ר הזקן ופותח לנו את העיניים. כמו מורה דרך שלוקח אותנו מהעמק במעלה ההר, צעד אחר צעד עד לכיבוש הפסגה, כך עד לפרק הזה נבנו בנו יסודות תפיסת העולם ועבודת הנפש במתינות, בדקדקנות, מבלי להחסיר אף פרט. וכמו הרגע הזה, כשמגיעים לפסגה וברגע אחד נפרשים לרגלינו מרחבים אדירים, כך הגיע הזמן גם עבורנו לפתוח את העיניים ולראות מהי ב