לקורא החביב שהתורה משעממת אותו עד מוות,
שהגמרא לא בשבילו,
שהלימוד לא זורם לו,
ובאופן נסתר ולא רשמי היה מעדיף שאולי בכלל לא נקבל אותה.
ממש בשבילך אני מנסה לעשות כאן משהו קצת מאתגר: לנסות לדמיין עולם בלי תורה.
*
אתה קם בבוקר, החיים דבש, לא צריך ליטול ידיים כי אין נטילת ידיים, גם תפילה אין, לא תפילין לא ציצית, אתה יכול פשוט להתקדם לכיוון האוכל. הפעם אתה גם יכול לאכול לחם להנאתך, אין ברכת המזון ככה שאתה בעצם לא מאבד זמן יקר (חצי דקה של מלמול לא ברור).
זהו. יש לך יום שלם לעשות פשוט מה שבא לך. ממש מה שבא לך. הרשימה הסודית שיש לך בכיס ליום שבו יהיה מותר הכל? זה הזמן לממש אותה! להתפרע על העולם הזה בלי חשבון.
איזה כיף!
*
דבר ראשון אתה מחפש את הארנק שהשארת על השולחן, יש לך שם כסף וכרטיס אשראי. לא! אין מצב! הארנק פשוט לא שם. אתה מנסה לברר עם האנשים שסביבך אם מישהו ראה אותו, אבל כולם מכחישים. ברור שמישהו מהם משקר, אולי בכלל כולם משקרים, אבל אין לך הוכחות.
איך הגעת לסיטואציה הזויה כזו, שאפילו חפצים אישיים פשוטים כבר אי אפשר להשאיר באופן בטוח?
מצחיק אחד, מאיפה אתה חושב שהמוסר הגיע לעולם?
ככה זה. אין תורה – אין מוסר.
*
בוא נתקדם קצת. אתה מסתובב ברחוב, נהנה מהחופש, ומולך פתאום זקן מועד ונופל על המדרכה. מוזר, אף אחד לא עוצר אפילו לא לשניה, הוא פשוט לא מעניין אף אחד. בא לך לצעוק ולהסביר לאנשים שלהתעלם ממצוקה של מישהו זה דבר איום ונורא. אבל להפתעתך אתה מגלה שגם לך לא ממש אכפת מהזקן הזה. הוא נפל? שיסתדר. הזוי!
אל תתפלא. אתה בעולם בלי תורה, אכפתיות וחשיבה על האחר לא נמצאים בלקסיקון.
בלי תורה פשוט אין רגישות לאחר.
*
באחד מהמועדונים ש'זכית' לבקר במסגרת השחרור שלך אתה רואה קבוצה של נערים מפרקת לאיזה מישהו את הצורה. זה משהו שבשום שלב בחיים שלך לא ראית, רוע לשם הרוע. הוא לא עשה להם כלום, לא הציק להם, הם פשוט נהנים לעשות רע.
בא לך להקיא, אתה לא רוצה לחיות בעולם רע, אתה בגדול שואף לטוב בחיים שלך.
באסה! הטוב הוא הנציגות והתוצאה של התורה בעולם.
עולם בלי תורה הוא עולם בלי טוב.
*
אחרי שחגגת על העולם עד הסוף, נהנית מכל מה שאפשר ליהנות אתה מתחיל להרגיש איזו תחושת מיצוי, משהו בסגנון: חלאס, כבר עשיתי את זה, וגם את זה, מה הלאה? כמו התחושה בלאכול את אותו סטייק חודש שלם.
פשוט לא יכול להיות שאתה כאן רק כדי להעביר את הזמן, בטוח יש משהו מעבר.
משהו מעבר? מצחיק אחד. תכלית זו מילה לעולם של תורה.
בעולם נטול תורה התכלית איננה.
*
אחרי הרבה מחשבה הגעת למסקנה שמישהו שם אותך כאן, בעולם. היית רוצה ליצור איתו קשר, לדבר איתו, לדעת מה הוא רוצה ממך. אבל איך אפשר לדעת? אתה הרי לא רוצה לצאת ליצן ולהמציא מה רוצים ממך, אתה רוצה דברים ודאיים. היית רוצה לדבר עם מי ששם אותך כאן ושהוא ידבר איתך, ייתן לך הוראות.
חבל שאין לך תורה בעולם שלך.
קשר עם ה' מתחיל ונגמר בתורה.
*
קאט! קאט! קאט!
התרגיל הזה מגניב, וזו רק נגיעה פצפונת, אבל הוא ממש לא בכיוון. קודם כל חכמים מלמדים אותנו שבלי מתן תורה העולם פשוט לא היה ממשיך להתקיים, אז כל המלל הארוך מיותר.
אבל האמת עוד יותר מחייבת.
ממה שעשינו עכשיו נשמע שהתורה היא פיצ'ר מטורף שמשדרג את כל העסק. כאילו יש עולם, ולעולם הזה יש תוסף שמכניס בו כל מיני דברים חשובים וחיוניים.
זו טעות קריטית. תסובבו את המצלמה 1800.
התורה קדמה לעולם, וזה אומר שהעולם נברא בשביל התורה ולא הפוך. התורה היא אור ה' שמופיע בעולם, הנציגות של רצון ה' בעולם, בלי זה לעולם אין כיוון וגם לא זכות קיום. התורה היא לא הפיצ'ר של העולם, העולם הוא הפיצ'ר של התורה.
*
כל זה נכון. אבל גם זה חוטא לאמת.
התורה היא שעשועי המלך בעצמותו, וזה משהו שאף אחד מאיתנו לא מבין, אבל משם הכל מתחיל ושם הכל נגמר.
*
שנזכה לקבל תורה בשמחה ופנימיות.
