האוצר שמתחת להר סיני
כבר 3334 שנה אנחנו מציינים את מעמד הר סיני בחג השבועות. ובכל שנה העיסוק המרכזי הוא
אדם אחד כתב לרבי מליובאוויטש מכתב על כך שהוא בעצבות תהומית, הוא כבר נהיה חולה מזה, מה עליו לעשות? הרבי ענה לו: העצה לזה היא שיחשוב על דברי המשנה "אני נבראתי לשמש את קוני". כל הסיבה שבאת לעולם הזה היא כדי להיות השליח של הקדוש ברוך הוא בעולם. ברגע שתחשוב על זה, לא תהיה בעצבות. לא קשה להגיע לזה, אך צריך להרגיל את המחשבה לחשוב כך.
הבסיס של העצבות הוא ה"אני". אנחנו כאן לשבעים, אולי שמונים שנה. ה"אני" שלנו הוא דבר חולף - רק עושים לו שריטה ומיד יורד לו דם, וכל כמה דקות הוא צריך לשירותים... אם האדם לא נברא בשביל השליחות, בשביל מה הוא כאן? בשביל כסף, וילה ומכונית חדשה? לו עצמו אין שום חשיבות, היום הוא כאן, ומחר – מי יודע?! בדבר כזה אין שמחה. ראית פעם מישהו שכתוב על המצבה שלו כמה הוא אהב את עצמו? כולם יודעים שזה לא דבר חשוב. אם כל מה שאתה עושה זה לעצמך, זה מרגיש חסר ערך.
שמחה באה כשאני עושה משהו ערכי בשביל האחר. אם אדם חי עם התחושה שהוא וכל המציאות שלו הם בשביל מלך מלכי המלכים, הוא יהיה בשמחה. יש לך תקווה. אם ה' בחר אותך, סימן שאתה יכול.
כדי שנשמח בעבודת ה' עלינו ללמוד עד כמה אדירות הן המצוות שאנו זוכים לקיים, וכיצד הן מתקנות אותנו ואת העולם כולו. כאשר נבין איך הן מנכיחות את הקדוש ברוך הוא במציאות וגורמות לו נחת רוח גדולה, יהיה לנו חשק ומרץ לעשותן בשמחה גדולה.
כתבי הסוד, החסידות, הרמח"ל ועוד, חושפים בפנינו את העומק הפנימי של המצוות, ואף מלמדים אותנו על דרכי הנהגת הבורא גם דרך הבחירות האנושיות שלנו ופעולותינו המעשיות. ככל שנפנים יותר את קרבת ה' אלינו ודרכנו, נפעל במודעות גדולה יותר ובשמחה פנימית יותר.
אך לא די בשמחה בלבד, התורה דורשת מאתנו להוסיף ל"בשמחה" גם "ובטוּב לבב". שמחה נובעת משלמות ומתנועה לקראת שלמות ('השתלמות'), אך 'טוב לבב' נובע מהיותי מודע לכך שהעבודה הגדולה הזו שייכת אלי, שיש לי כלים לעשות אותה. אז השמחה הזו גם שוכנת בתוך לבבי ולא נשארת רק ברמת הידיעה. מכאן שיחד עם ההכרה בעומק המצוות, יש ללמוד עד כמה וכיצד אני שייך לזה.
למה דווקא בחודש אדר? לעתים החומר גובר עלינו ואנו עוסקים בהשתלמות גשמית, ואז יש נפילות. אך באדר יש התאמה בין חומר לרוח – בחודש זה מתגלה שגם הגוף והחומר שייכים ורוצים את הקדוש ברוך הוא, ולכן זה הזמן המתאים ביותר לעסוק בפנימיות התורה וממנה להגיע לקיום מצוות בשמחה
כבר 3334 שנה אנחנו מציינים את מעמד הר סיני בחג השבועות. ובכל שנה העיסוק המרכזי הוא
מי מאיתנו לא נאלץ להתמודד עם שלל אירועים לא פשוטים בשנה האחרונה? כולנו התמודדנו, ועדיין. אולם
מי המלך שלך? * המלך שלי הוא הוד רוממותו הסטייק. זה לא חייב להיות דווקא הסטייק,
אחת התובנות החשובות על ראש השנה שגיליתי לאחרונה, הופיעה דווקא דרך אחד ממנהגי החג החריגים, מנהג
עָנָה וְאָמַר: אֲסַפֵּר לָכֶם אֵיךְ הָיוּ שְׂמֵחִים. שֶׁפַּעַם אַחַת הָיוּ תִּינוֹק וְתִינֹקֶת שֶׁהָיוּ בָּאִים אֶל הַמֶּלֶךְ