מורי, המלחין אנדרֶה הַיידוּ ז"ל, חי תמיד על הגשר שבין לימוד התורה ועיסוק ביצירה. הוא נולד בהונגריה למשפחה מתבוללת, ותוך כדי עבודה על מוסיקה לסרט בפריז, התיידד עם הבמאי היהודי ששאל אותו: "למדת פעם גמרא?". המפגש עם הלימוד עשה לו מהפכה בנשמה. "יש שחוזרים בתשובה מחוויה רוחנית, נס אישי או הרצאה", אמר לי פעם, "אצלי זה היה 'בֵּיצה שנוֹלדה ביוֹם טוב'".
יונתן ואני היינו מגיעים בנערותנו לביתו בגבעת מרדכי, לשיעורי הלחנה. תקופה בה גיליתי את קסם היצירה. אנדרה דיבר על כך שבגלות, הצלחה במוסיקה הלכה יחד עם עזיבת הדת. מלחינים, מוזיקאים ואמנים רבים באירופה היו יהודים, אך כמעט תמיד רחוקים מתורה ומצוות. משה מנדלסון שאף למזג את היהדות עם התרבות המערבית. הוא כל כך "הצליח", ואכן נכדו פליקס מנדלסון היה לאחד מגדולי המלחינים של אירופה ו…התנצר, רח"ל.
כבר אז קונן בי הרצון לחבר בין העולמות. לחפש את הקשר, את ההפריה ההדדית בין עבודת ה' ליצירה מתוך העולם האמוני. אותיות המילה יון הן אותיות נוֹי. לעומת זאת, התורה היא יעלת חן שמעלה חן על לומדיה; ירושלים נטלה תשעה קבין של יופי, אבל קדושת התורה וקדושת ירושלים הן היוצרות את יופייה. צדקותו של יהודי היא התנאי ליופיו. אם תשימו 'צדיק' לפני ה'נוי', לפני 'יון', תקבלו צ-יון. תשמעו את הצלילים של שיר ציון.
כשהיינו מפסיקים את השיעור ויוצאים להתפלל מנחה, אנדרה היה אומר לי בחיוך: "המתפללים פה ב'שִיף שוּל' לא כל כך מבינים את המוסיקה שלי. והעמיתים שלי באקדמיה למוסיקה לא מבינים למה אני יוצא באמצע קונצרט להתפלל מנחה".
עם ישראל מבקש להתנער מהגלות. פעם התרבות נתפסה בעיקר כחילונית, והדתיים היו בשוליה. השיר 'הוא חזר בתשובה', שנכתב על אורי זוהר לפני חמישים שנה, הוא מקסים אך עם מנגינה כל כך עצובה וכאובה. המסר הלא סמוי הוא "מסכן… הוא חזר בתשובה ואיבד את האור". מאז הרבה השתנה כאן. יש צמא גדול לשמוע בשירים את דבר ה'. השירים שמתנגנים בכל תחנה פונים אל ה' באמונה ובתפילה.
סיפרו לי ששאלו את אורי זוהר האם לא חבל שהוא עזב את הבימוי והמשחק, והוא ענה: "הסרטים וכל הדברים שעשיתי, גם אחרים יכולים לעשות. כרגע אני עסוק ביצירה שרק אני יכול לעבוד עליה, רק אני יכול להשלימה. קוראים ליצירה 'אורי'".
חג אורים שמח!
