(שִׂיחָה דִּמְיוֹנִית,
בְּהַשְׁרָאַת הָרַב הִלֵּל צַיְיטְלִין)

לָמָּה לֹא? לָמָּה לֹא? עַכְשָׁו!
טוֹב שֶׁקָּפַצְתָּ לְבַקֵּר
רַבִּי וּמוֹרִי הַבַּעַל שֵׁם
טוֹב תּוֹדָה אֲנִי נוֹשֵׁם
אֲנִי מַמָּשׁ בְּסֶדֶק
גָּמוּר, נִדְחָק, מֵצִיץ
מֵקִיץ וְאָז
שׁוֹתֵה בַצָּמָא נֵס עַל הַבֹּקֶר
וְעוֹד כַּמָּה בְּמֶשֶׁך הַיּוֹם
(כַּמָּה בְּזוֹל וְכַמָּה בְּיֹקֶר)
בֵּין לְבֵין מְתוֹפֵף עַל הַהֶגֶה
בִּפְקָק עֲנָק בְּלֵב תֵּל-אָבִיב
לְשֵׁם יִחוּד
בְּשֵׁם כָּל הַיִּשְׂרְאֵלִים
בַּלֵּילוֹת סוֹפֵר כּוֹכָבִים סוֹפֵר שִׁבֳּלִים
סְפִירַת הָעֹמֶק
שֶׁבּוֹ הַנִּיצוֹץ הָאֱלֹהִי שֶׁבִּי קָבוּר
יוֹשֵׁב עַל הַסַּפְסָל
שׁוֹמֵעַ אוֹתוֹ חַלָּשׁ
צוֹעֵק בּוֹכֶה וּמִתְחַנֵּן
תּוֹצִיאוּ אוֹתִי מִכָּאן
מָחָר אֲנִי אָמוּר לְהִתְחַתֵּן
וּמָחָר אֲנִי שׁוּב שׁוֹתֵה נֵס וּפוֹקֵק אֶת
תֵּל-אָבִיב כְּמוֹ שֶׁאָמַרְתָּ
אֲפִלּוּ שֶׁבֶּן יִשְׂרָאֵל בַּעֲבוֹדָה מְפֻקְפֶּקֶת
הוּא עוֹשֶׂה זֹאת בִּשְׁבִיל לְשַׁלֵּם
שְׂכַר מְלַמְּדִים (וּמְטַפֶּלֶת בִּתּוֹ הַיּוֹנֶקֶת)
וּבָעוֹלָם הַשָּׁפֵל בִּמְדִינַת הַיְּהוּדִים
בְּכָל תְּנוּעָה וּתְנוּעָה (פּוֹלִיטִית)
אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם
יֵשׁ לָנוּ מִפְלָגוֹת שֶׁדּוֹאֲגוֹת
רַק לְרִבּוֹנוֹ שֶׁל קְהָלָם
וּמִפְלָגוֹת שֶׁדּוֹאֲגוֹת
שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל יַצְלִיחַ וְשֶׁיֵּחָנְקוּ כֻּלָּם
וּמִפְלָגוֹת שֶׁדּוֹאֲגוֹת
לֶאֱגֹד עוֹבֵד מְדֻכָּא וּפוֹעֵל
וּמִפְלָגוֹת שֶׁדּוֹאֲגוֹת
לַעֲשָׂבִים יְרֻקִּים
(אֵין מִפְלֶגֶת נָכִים אוֹ סְתָם נִזְקָקִים)
וְלָמָּה לֹא יַעֲשׂוּ כֻלָּם אֲגֻדָּה אַחַת
לַעֲשׂוֹת אֶת הַטּוֹב בְּעֵינֵי הָאֱלֹקִים?
וְלִבְנוֹת אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל
לָמָּה לֹא? לָמָּה לֹא עַכְשָׁיו?
מַה שֶׁבֶּטַח יָבוֹא מָחָר
אָז מָתַי קָא אַתִי מַר,
שׁוּב?

בְּחַג שָׁבוּעוֹת שְׁנַת תק"ך 1760 הִסְתַּלֵּק לְבֵית עוֹלָמוֹ רַבִּי יִשְׂרָאֵל בַּעַל שֵׁם טוֹב (הבעש"ט), מְיַסֵּד תְּנוּעַת הַחֲסִידוּת.