אי שם, לפני יותר מעשרים שנה בקונטיקט הרחוקה, במהלך קריאת הספר 'הנבואה השמימית', חוויתי הצצה אל פוטנציאל הטוב שגלום בתוכי. שם נזרע מבחינתי הזרע שהוליד>>>
תכלית כל ההתרחקות היא התשוקה והגעגועים להתקרבות.תכלית החושך היא האמונה שהאור בוא יבוא.התקווה שהטוב יגיע. האמונה שלא נזנחנו לעולם. האמונה, ההכרה, וההתבוננות בכוחו האדיר של>>>
בסעודת פורים הכרתי את נמרוד, סטודנט חילוני חמוד מנחלאות, ואת "אפליקציה" הכלבה שלו. הוא היה בדרך למסיבת תחפושות במחנה יהודה, נכנס לבית שלי באמצע המשתה,>>>
באחת מנסיעותיי לצפת באוטובוס, מזמן, התחלתי מלחין את המזמור "ה' רועי לא אחסר". נולדה לי מנגינה שמחה ושובבה, צלילים שעולים ויורדים, כעדר הרחלים שעלו מן>>>
בדרך להופעת בוקר ב'צמאה' ואני כבר מאחר, עצר אותי אברך במדרשת זיו, "תשמע סיפור". בינינו, מותר קצת לאחר לבלאנס של הופעות... אז הסכמתי. ועוד 'בינינו' אחד.>>>
"קח לך תנועה של ניגון,הסב פניך אל הקיר,או רק תסגור את עיניך,ותחשוב שוב, שאתה עומדלפני כיסא הכבוד,ובשבירת ליבך באת לשפוךאת נפשך לה' בשירה וניגוןהיוצאים מקרב>>>
חנניה בן עקשיא.כל אחד צריך להיות קצת חנניה וקצת עקשיא.חנניה בבחינת מתחנן, ועקשיא מתעקש.חנניה מתחנן לה' כעבד המפייס את רבורואים אותו בפינת בית המדרש מכוסה>>>
בימי "בין הזמנים" המעייפים נסענו לנפוש בעיר הנופש אשדוד. נכנסתי שם לבית־מדרש כשבדיוק סיפר הרב (הרב נחמיה קראווני שליט"א, כך לחש לי אחד הבחורים) סיפור,>>>
אחר הצהריים, יום חמישי. כותב בביתי. הזמן הזה של כמעט־סוף־שבוע ומאידך ליל שישי שמתקרב.האור הגנוז של שבת עושה חזרות גנרליות אצלי בסלון, והנשמה היתירה מדליקה>>>