ברוך השם יצאו עכשיו לחפש"ש (חופשת שחרור) עשרות חיילים שהייתי בקשר רצוף איתם לאורך כל השרות הצבאי שלהם, השקעתי המון שעות של מפגשים ושיחות אישיות בימים ובלילות כדי שהאחים שלי שמשתחררים יאמינו בעצמם שהם טובים וטהורים!! כדי שירגישו בנוח לחזור בשמחה לנשום את האוויר הטהור של בית המדרש – זה לא קל!!! הדבר הכי נורא זה: האחים שלי מרגישים שזה כבד עליהם, לא מתאים להם, הם בראש אחר, ומה עם הטיול לחו"ל? ומה עם לימודים באקדמ־י'ה – צריך לעשות תואר, צריך לעשות כסף!!!
ואני הקטן אומר להם ומתפלל להצלחתם:
ותורה מה תהא עליה??
ואיך אתה רוצה לראות את אשתך?
ואיזה חינוך תיתן לילדיך?
בוא אחי אהובי לתקופת איפוס. קצרה. בוא אחי אהובי ותקבל חיבוק חם מהרבנים שלך שכל כך אוהבים אותך ודואגים לשלומך וכל כך מאושרים לראות אותך.
בוא אחי אהובי ותיישב את הדעת שלך ותכריע הכרעות שישפיעו על כל העתיד שלך, מתוך הקשבה פנימית ועמוקה למי שבאמת אין להם שום אינטרס פרטי, ורק חושבים ומתפללים ורוצים שיהיה לך באמת טוב כל החיים בעולם הזה וגם בעולם הבא!
אח שלי יקר ואהוב!
כל מה שעברת בתקופת השרות הצבאי הופך להיות המקפצה שלך לחיים מלאים בשמחה של עבודת השם יתברך. אתה הולך לתלות על עץ את כל הדמיונות והשקרים והטומאות, את כל קליפות המן־עמלק, ולקבל את בית המן ולהפוך אותו למקווה טהרה.
אתה מרדכי, ואתה צריך להכין את הארמון לאסתר שלך, המיוחדת שלך, שכל כך רוצה בעל שביחד איתו אפשר לבנות בית של הפצת אור תורה וטהרה, בית של שליחות אלוקים שמקרב את כל לבבות ישראל לאביהם שבשמים.
בית של ענווה שיודע לחבר את כולם, כי מאיפה אנחנו הגענו?
איך אנחנו התחלנו?
מה, לי לא היו נפילות בצבא?
מה, לי לא היו אלף התלבטויות אם אני ראוי להמשיך ללמוד תורה?
מה, אני לא חלמתי על הר של כסף?
מה, נראה לך שאני חשבתי שאתחיל את החיים שלי בתור אברך?
מה, נראה לך שכל קרובי המשפחה שלי עודדו, תמכו ושמחו בהחלטתי?
בכמה חתונות, בר מצוות, שולחנות שבת, בריתות… ישבתי ושמחתי עם הקרובים שלי וחשבו שאני טיפש קטן ולא מבין, ואני שתקתי בשמחה ורקדתי בשמחת קרוביי, וכל פעם עוד רמיזה, ועוד ירידה, ואני שותק ואוהב ומכבד ומחייך חיוך נבוך, אבל המשכתי ללמוד תורה ולהתחזק בעבודת השם יתברך בכל הכוחות, כי זכרתי שהתכלית של כל הרמיזות והירידות ולפעמים אפילו קצת השפלות וזלזול, הכל, הכל בא רק לחזק את הטוב, הטהרה והקדושה, זכרתי שאני חייב להינצל מקליפות המן־עמלק שמושפעות עלינו מכל עבר ולזכות לקדושת מרדכי ואסתר. זכרתי והפנמתי שאני מרדכי ואשתי אסתר ויש לנו פז"מ עולם 3300 שנה מיציאת מצרים, ויש לנו פז"מ קודש של נביאים ותנאים… ואנחנו ממשיכים במסירות נפש להרבות באהבת חינם!
בקיצור, אחי אהובי, בתוך עמי אנוכי יושב.
בתוך עמי אנוכי מסתובב ימים ולילות בבסיסי ומוצבי צה"ל כבר כ-14 שנים, מאז שאני הייתי חייל כמוך, טירון קטן שכולם צועקים עליו ומשפילים אותו…
בקיצור, כמוני־כמוך. אחי אהובי!!!
אני לא מדבר איתך וכותב לך מלמעלה, כאומר: "בוא אחי, עזוב את השטויות שלך, אתה לא מבין כלום, תראה איך אתה נראה…", זה ממש לא הסגנון שלי, ואבוי למי שנותן את ההרגשה הזאת לחברים שלו או לילדים שלו, וזה יכול להיות גם רק בפרצופים, ללא שום מילה, רק שתיקה של אכזבה וריחוק. איום ונורא! אנחנו מאבדים את האחים שלנו והבנים שלנו והתלמידים שלנו בגלל הגאווה הנוראית הזאת!
אחי אהובי!
בנחת, לאט, לאט, בסבלנות – כן. זה כרוך בסבל, זה קשה להיפרד מהרגלים, זה עוטף אותך חזק, כן, קשה מאוד להחליש קצת קשרים חזקים מאוד עם אנשים מאוד טובים ומאוד ישרים ומאוד אוהבים ומאוד רגישים, הרבה יותר מהרבה הורים, רבנים וחברים דוסים שלפעמים מסתכלים עליך בהתנשאות.
וגם אם זה לא נכון, אתה ככה מרגיש וזה בסדר, ועלינו כולנו לעשות תשובה מאהבה ורק לקרב ורק לעודד ורק לפנק ורק לחזק ורק לפרגן!!!
כן אחי אהובי – בבקשה תפנים שאתה ראוי ללמוד תורה, וכל מה שחווית ונפלת ונכשלת, זה מה שיביא אותך למאמר חז"ל הקדושים: "במקום שבעלי תשובה עומדים, צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד".
וכן, אחי אהובי, רק אתה גם תוכל באמת לקרב את האחים האחרים שלך שהגיעו בדיוק מאותו מקום שלך, וחווים בדיוק את מה שאתה חווה וחווית, ורק אתה תדע להזכיר להם ולתת להם את כל הלב, ולדבר איתם בגובה העיניים ולאהוב אותם אהבה שאינה תלויה בדבר, ותספר להם שארך לך הרבה זמן לדעת שאתה מרדכי ואשתך אסתר, ועוד יותר הרבה זמן עד שאתה ואשתך הרגשתם את זה!
חזק ואמץ אחי אהובי!!!