"וְיִהְיוּ תֹאֲמִם מִלְּמַטָּה וְיַחְדָּו יִהְיוּ תַמִּים עַל רֹאשׁוֹ" ח"י אלול,
שנים היא ישבה אבלה בשבועות האלו. פנים נפולות. אפורות. לא
אירועים גדולים בסדר גודל תנ"כי נרקמים לנו מול העיניים, ובתוכם
"ונהפוך ונהפוך ונהפוך ונהפוך ו-נ-ה-פ-ו-כ-ווווו". כך שרים בהתלהבות מתחילת חודש
קדושה קונים בפקק הרב פרץ איינהורן: בעזרת ה' יתברך, אני
אמירת ״כל נדרי״ בבית הכנסת בעיירה לובביץ' הסתיימה. הקהל, שעטוף
אָנָּא ה' אֱ־לֹהֵינוּ וֵא־לֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, תָּבוֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתֵנוּ וְאַל תִּתְעַלַּם
עָנָה וְאָמַר: אֲסַפֵּר לָכֶם אֵיךְ הָיוּ שְׂמֵחִים. שֶׁפַּעַם אַחַת הָיוּ
"זה לעומת זה עשה האלוקים". פרק ו בספר התניא קדישא
ההתאספות השנתית להתוועדות ח"י אלול בקהילת 'נהורא' ברמת גן, הייתה
"לְעָבְרְךָ בִּבְרִית ה' אֱ־לֹהֶיךָ". הסיפור הזה של ברית, למה הוא
