פרדוקס גדול, לכאורה, מתנוסס בפתח פרשתנו: "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ

חז"ל ראו את הצרעת, שדיניה מפורטים בפרשיות־השבוע שלנו, לא כמחלה

זה שבעה ימים שמשה מקדש את אהרן ואת בניו לכהונה.

פרשתנו עוסקת בקרבנות. ואף כי מצוותיה אינן מקוימות זה כמעט

ספר בראשית מתחיל בבריאת היקום בידי אלוקים; ספר שמות נגמר

תחילה, בפרשת יתרו, באו העקרונות הכלליים, עשרת הדיברות. עכשיו, בפרשת

מדוע אמר משה לפרעה דבר שאינו אמת, או לפחות אינו

השאלה הראשונה שמשה שאל את ה', עוד לפני שְאֵלַת 'מי

פרשות וישב־מקץ־ויגש־ויחי הן הרצף הסיפורי הארוך ביותר בתורה. גיבורן המובהק

הפרשה הקודמת נגמרה בניסיונו הראשון של יוסף לקחת את גורלו

אנחנו "קהילת יעקב", "עם ישראל": אנו ואמונתנו נקראנו בשמותיו של

"צא ולמד מה ביקש לבן הארמי לעשות ליעקב אבינו. שפרעה

יעקב ועשו נאבקו זה בזה עוד בהיותם ברחם אמם. דומה

בלב הקיום היהודי, במילים הראשונות של תולדותינו המתועדות, נמצאת תעלומה.המילים

האדם המשפיע ביותר בתולדות האנושות אינו מופיע ברשימות "מאה האישים

שירת האזינו מניפה אותנו אל אחת מפסגותיה הגבוהות של הרוחניות

הרגע הגיע. משה עומד למות. הוא כבר ראה במות מרים

כשהייתי סטודנט בשלהי שנות השישים – תקופת מהומות הסטודנטים, הסמים

ב לב הומה ובעיניים דומעות, ילחשו בראש השנה המוני יהודים

אחת הסיבות לכך שהדת שרדה בעולם המודרני למרות מאות שנות

למנהיגים גדולים יש סגולות רבות, אך ענווה בדרך כלל איננה

ב־14 באוקטובר 1663 סר בעל היומנים האנגלי המפורסם סמואל פֶּפִּיס

אחת המילים החשובות ביותר ביהדות היא מילה שכיחה שתכופות איננה

בהרצאת TED שזכתה לצפיות רבות שאל סיימון סינֶק – כיצד

בימינו, עם העלייה בתוחלת החיים, ההזדקנות היא סוגיה מרכזית ומאתגרת

לפני שבועיים, בפרשת פינחס, קראנו כיצד באו חמש בנות צלפחד

פרשת השבוע פותחת בדיני נדרים ושבועות. מה מקומם של אלה