החיים מלאים בשינויים בלתי צפויים, זה חלק מהתנועה המעגלית שלהם.

אני רוצה לקחת אתכם איתי בדמיון לטיול קטן צפונה. בשנתיים

אני זוכרת תקופה מסוימת שבה חשבון הבנק שלי לא האיר

לפעמים אנחנו מוצאים את עצמנו אחוזים בדברים שקרו, מהרהרים בהם

פעם עבדתי במחיצתו של חסיד חב"ד שהיה אמנם סימפטי ורגיש,

שני אירועים מהותיים מאוד עבורי קרו בשבועות 'האחרונים: הראשון, בשעה

היכל התרבות בתל אביב, לפני שנה וחצי. הענקתי לעצמי זוג

חברה טובה שעובדת עם נשים אחרי לידה סיפרה לי שהרבה

לא פעם יצא לי להרהר בנח, בדרך שבה מרגיש אדם

הרבה דברים למדתי מנעמה הנקין הי"ד, שנרצחה יחד עם בעלה

א. מתיקות הטעםבאחת מתכניות הבישול התארח שף מפורסם. הוא סיפר

מז׳יבוז׳, סבב שמות. כל אחת קמה להכריז על שמה ואיזו

בשבת ג' תמוז, הילולת הרבי מלובביץ', זכיתי להתארח בכפר חב"ד.

לפני שנה לערך החלטתי שהגיע הרגע לקחת את עצמי בידיים

כתושבת הבִּקעה, ממש על השבר הסורי־אפריקאי, רעידות האדמה האחרונות עוררו

אנחנו תורמים צדקה, קוראים תהילים, לומדים משניות ועוד כהנה וכהנה

נדמה לי שהייתי בת שבע עשרה כשסבתא הציעה לי להצטרף

באחד השיעורים היסודיים שלה, ימימה מבהירה שכבר בתחילת עבודת הנפש,

באחד מימי החמישי של השבועות האחרונים, הודיע לי מישהו בחגיגיות

לפני שתים-עשרה שנה, בעיצומה של מלחמת לבנון השניה, הטלפון בבית

 לאחרונה נשלחתי מטעם מקום העבודה שלי להשתלמות ברשתות החברתיות. כן,

אחת המתנות היקרות ביותר בעיניי בעבודת ה', היא מה שנקרא

השבוע פגשתי ברחוב את שכנתי – אישה מבוגרת, חמה ותמימה,

בכל יום, אם מתאפשר לי, אני מנסה לתת לעצמי לנוח

כשסיימתי את חיי הסטודנטיאליים נכנסתי לעבוד במשרד עם בוס קשה

המחשב הקודם שלי היה אהוב עלי במיוחד. בצבע לבן, נקי

מתפללת: פותחת סידור, נושמת עמוק, עוצמת עיניים, ועכשיו – ששש…