שנת 1992. מחוץ לחדרו של הרבי מלובביץ' מצטופפת קבוצת בכירים

לפני קצת יותר משבוע תרמתי את חלקי העיתונאי בפסטיבל הגדול

בתור עיתונאי שמסקר את ההתמוטטות מהצד השני של הגבול אני

אחד הניסים הגדולים שקרו לי מעבר ליציאת מצרים וליל הסדר

ליל הסדר בשנה שעברה. בתוך כל ההמולה של הסעודה, האכילה

לא ברור איך הזמן עובר, אבל כנראה שבין פורים לפסח

יש את הרגע הזה לאחר הדלקת הנרות והשירים שמתחיל שקט

אני מתבונן בפרשה ומחפש את הקשר, איפה אני? רבי נחמן

יש רגעים שהפרשה פתאום נכנסת למציאות. לא צריך לחפש הרבה

עצרו רגע. לא משנה מה דעתכם, לנסוע או לא. תקשיבו

תכלית הידיעה שלא תדע, אל תנסה להבין אלא רק להרגיש,

את פרשת עקב אני מרגיש כל יום על בשרי, או

בבין המצרים לא צריך להתאמץ למצוא את המצרים ואת האנרגיה

בלק שוכר את שירותו של בלעם בעיקר בגלל אותו הרגש

לחודש ניסן יש ריח מיוחד. פריחה באוויר. כל הטבע בחגיגת

תחילה לחדשות. אם מתבוננים יום אחד על כל מה שהתקשורת,

"נו", אני אומר לעצמי, "תעשה משהו". המלך בשדות ואין זמן.חבר

שואל הילד שבתוכי למה צריך נחמה אחרי החורבן, הרי אפשר

פרשת בלק נראית כאילו לקוחה מאיזה דיווח חדשותי מהזמן האחרון.