פרשיות המשכן הארוכות, ואיתן ספר שמות כולו, מגיעים לסיומם בשיא

השוואה בין שני אירועים בתורה, שניהם מפורסמים מאוד, תעלה ניגוד

הכלכלן ההתנהגותי דן אריאלי ערך סדרת ניסויים על התופעה המוכרת

ויליאם אורי, מייסד התוכנית ללימודי משא ומתן בהארוורד, מספר באחד

בחייו של כל אדם יש רגעים של יראה ופליאה, שבהם,

בסוף ספרו החדש 'שבט המֶנטורים' מצטט טימותי פֶריס שיר מאת

לא לנאומים האלה היינו מצפים ממשה ימים ספורים לפני הגאולה

המתקפה על חופש הביטוי במערב, בייחוד בקמפוסים האוניברסיטאיים, מדאיגה אותי

יש אנשים מוֹצַרְטִיִים ויש אנשים בטהובניים. איזה סוג אנשים אתם?הידע

מה היה בו, ביעקב, שכולנו נושאים את שמו – ישראל?

למה יצחק הוא ממשיך הברית, ולא ישמעאל? למה יעקב ולא

לפני שלושה חודשים הלך לעולמו האיש הזקן בעולם, רק חודש

הסיפורים בפרקים כא־כב של ספר בראשית – שילוח ישמעאל ועקדת

האם האופי הוא עניין אישי לגמרי, או שהתרבות הסובבת מעצבת

שמונת הפרקים הראשונים בספר בראשית מגוללים סיפור טרגי אך פשוט:

בימי חייו האחרונים מחדש משה את הברית בין ה' לישראל.

במשפט מחובר אחד, על פני שני פסוקים לא ארוכים בפרשתנו,

זהו דין מוזר על פי כל אמת מידה. כמעט בלתי

בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱ־לֹהֵיכֶם. לֹא תִתְגֹּדְדוּ וְלֹא תָשִׂימוּ קָרְחָה בֵּין

וָאֲצַוֶּה אֶת שֹׁפְטֵיכֶם בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר, "שָׁמֹעַ בֵּין אֲחֵיכֶם, וּשְׁפַטְתֶּם

המסע הארוך קרב אל סופו. בני ישראל כבר חונים בערבות

כאשר בישר ה' למשה שהוא עומד למות, ביקש ממנו משה

חוק פרה אדומה שבתחילת פרשתנו נחשב לדוגמה המובהקת ביותר לחוק

מחלוקת קורח הייתה האיום הממשי ביותר על מנהיגותו של משה,

עשרה מבין שנים־עשר המרגלים חזרו עם דו"ח מדכדך ותבוסתני. יושבי

המקרא מצייר את האופי האנושי בריאליזם נוקב. גיבוריו אינם גיבורי־על.

פרשת נשא נראית במבט ראשון כאוסף הטרוגני של עניינים שאין

חומש במדבר מחזיר אותנו אל סיפור העלילה שעזבנו לקראת סוף

אהבת הגר וההגנה עליו מודגשות בתורה שוב ושוב: "וְגֵר לֹא