הימים הלא מיוחדים האלה הם עבורי זמן מיוחד.מחד, עוד לא

לכל אחד יש את הרגע הזה שכמה שורות מתוך איזה

אפתח בגילוי. השנה זאת הייתה הפעם הראשונה שבה ביקרתי בשבוע

אחרי מתן תורה ועשרת הדברות, הר סיני והמעמד הגדול הם

אחד החלומות הקבועים שהיו לי בילדות, היה החבורה. להיות חלק

צבי יחזקאלי לפני כמה שנים נכנסתי לרכב בדרך למניין ותיקין,

"אבא, איך מעט מכבים ניצחו את כל היוונים ואיך אנחנו

בנר השני רץ לכיוון החנוכיה אחד הילדים וזו היתה הפעם

השבטים בעם שלנו נאבקים, ומה שמאחד את כולם הוא הפחד.

מי מתאם את המציאות עם פרשת השבוע? שימו לב שכמעט

כאשר הרוחות סוערות כמעט בכל מקום במדינה, התקיימו שני סמינרים

"אפשר לשאול אותך שאלה?" פנה אלי מישהו אחרי הרצאה בה

בכל חג יש לי הזדמנות לראות מה כתבתי כאן בשנים

יש את המשפטים האלה שתמיד יהיו נכונים. משפטים שאורך זמן

תגיד למה רבי נחמן? למה מכל הצדיקים ומכל הדרכים שיש

יש רגעים כאלה בהתבודדות, שאין לך משהו טוב יותר לומר

לפעמים המציאות הקשיחה והתכליתית פונה אליך בכביש או ברחוב. אם

חודש אלול נותן את התחושה החזקה שוואלה הכל כאן רציני,

מה אני עושה כאן? אולי כל זה חלום? איך הגעתי

עקב זו הפרשה שלי. מהלידה לבר מצווה, עקבות הפרשה מלווים

יש את הרגעים האלה בחיים, מעטים כל כך, חזקים כל

עומד ביער, מסתכל אל השמיים, אל האדמה, מחפש. שקט בפה,

"תגיד, איזה טיפוס אתה, אופטימי או פסימי?" שאל אותי חבר

נדירות הפעמים בחיים בהן אדם מודע בזמן אמת למשמעותו של

מכירים את המבוכה הזו, כשאתם עומדים מול גילוי עצום, חידוש

למי שנולד בירושלים וגדל בה, כל יום הוא בעצם יום