סוף בין הזמנים. אני מתיישב בחורשה קטנה בירושלים ליד שולחן

תקופת בין הזמנים עוברת על כולנו, אבל כמו כל דבר

כבר כמה זמן ששמתי עיניי על יהודי זקן בכותל שמתפלל

תמיד חלמתי שתהיה לי איזו 'מסכת עוילם הבא' משלי. חסיד אחד

בדרכנו על פני לוח השנה מאז אירועי שמחת תורה, לכל

מתחילת המלחמה בעזה, המציאות מכה בבטן בכל כמה רגעים למשך

פעם, באיזה מפגש חברים בצפת, ישבנו אצל אורן והוא שאל: "מי

גיליתי תופעה מעניינת: מגישים לי בבית קפה 'הפוך' לא-הכי-חם, מה

כל חג מאז שמחת תורה נספר כחג הראשון מאז אותו

ליל שבועות תשפ"ד. בין השיעורים המרתקים לבין הקפה והעוגה שבבית

"מה עושה אבא עם ילדים שיוצא מהארץ בזמן מלחמה למקום

שלוש שתיקות ורעש אחד בשמים, במשפחתנו. כשתפסו הגרמנים את סבי

לכל אחד מאיתנו יש בכיס איזו תרופת פלא לשעת חירום.

מה? 500 עלונים?? הרי רק לפני כמה זמן כתבתי לעלון

שמעון ולוי נכנסים לשכם והורגים שם על ימין ועל שמאל… הפרשייה

לפני שבוע ביקשו ממני לדבר בפני מכינה קדם-צבאית מקיבוץ מעגן

הנה הוכחה שהמן-עמלק מחדירים בנו את הספק: "המן, מה תרצה

חודש אדר מופיע באמצע המלחמה שכולה מתח וכאב אחד גדול

דניאלה וייס אמרה לי בכנס חזרה לגוש קטיף: "אתה יודע

שבוע שעבר זכיתי לנגן במפגשים של תפילה ושיח עם גיסי, בן

בראש השנה האחרון באומן התארחתי בדירה עם חסידים של רבי

המלך מזמין שלושה חיילים לחדרו. מהראשון הוא מבקש שיפנה את

ציפיתי מאוד לראות איך זה יהיה ואיך זה ייראה, וזה