בתזמון אלוקי מופלא, ימי בין המצרים נופלים על ימי החופש הגדול והנורא. הטמפרטורות עולות, המסגרות מסתיימות, וכולם שבים לבסיס האֵם, והאֵם? משתדלת כמיטב יכולתה. נפסק>>>
מסופר על רבי יצחק מאיר מגור בעל חידושי הרי"ם, סבו של השפת אמת, שאיבד את רוב ילדיו לאחר שחלו ונפטרו. שש עשרה פעמים נסע רבי יצחק מאיר לפסישחא אל רבי בונים, ושישה עשר>>>
אדר בעיצומו ואיתו ה-משימה. להיות בשמחה. והשנה זה כמעט סוריאליסטי. שמחה?! מקסימום שמיכה. מזל שהקב"ה נתן לנו עוד אדר להיכנס לאווירה. הרב משה וינברגר אומר,>>>
פוסט-טראומה תקופה ארוכה לאחר שעברתי הפלה, הרגשתי שאני "סוחבת" איתי איזה סוג של פוסט-טראומה. כשהעמקתי בהלך המחשבה שליווה אותי בתקופה הזו, הבנתי שבעצם כל הזמן>>>
שעת בוקר מוקדמת ובבית המולת שחרית, ילדים בתלבושת מדדים בזריזות, ואמא ביד אחת מתארגנת וביד שניה מכניסה כריכים לקופסאות. "להתראות אמא, יום טוב" מאחלים הילדים והיא בתורה>>>