"האמת היא שאני פשוט מכור! אני לא יכול בלי זה…"

בואו נדבר על פסח. כולכם הרי בחורים רוחניים מאוד, שרוצים

שואלים אותי לפעמים אם לא נמאס לי לשיר את השירים

"מהרגע שנחתתי בהודו הרגשתי שאני מחכה למפגש איתו מחדש, עם

היכרות: במדור זה נביא מדי שבוע קטעים קצרים מתוך הים

קַדֵּשאש קודשפותחים את הסדר בכוס ראשונה שעליה אומרים קידוש היום.

הרמב"ם הוא המקור היחידי שעוסק בעניין המשיח לא כנושא תיאולוגי

היום יום הולדת לעם ישראל. חג חירות לו שמח וזר

נסעתי במעלה רחוב אגריפס וראיתי את שרגא (שם בדוי), השכן

רפואה מאנגינה או שפעת היא אירוע מוחשי לאדם יותר מדברים העומדים

בחג הפסח אנחנו מצווים על "והגדת לבנך", להעביר את היהדות

ליל הסדר. שולחן ארוך מכוסה במפה לבנה, צלחות מסודרות בסדר

חלום. אני צועד, מהורהר ומוטרד באמצע מסדרון ולא זוכר אם

פסח הוא חג היציאה מעבדות; מצד שני, הקושי הגדול בעידן

המהדורה החסידית של שירי מכות מצרים על משקל יצירתו של

חג הפסח, חג שנתרבו בו קושיות, וישראל קדושים מקיימים בעצמם

ליל הסדר בשנה שעברה. בתוך כל ההמולה של הסעודה, האכילה

בפסח יש מנהג בחלק מהקהילות שבו גונבים הילדים את האפיקומן,

יתרון האביב על החורף הוא ההתעוררות. אני יוצאת החוצה ונחילים

על הפסוק "כי ישאלך בנך מחר לאמר" כותב רש"י: "יש

חג הפסח הוא חג החירות, "זמן חירותנו", ועם זאת בליל

ק ניות בלתי פוסקות של מוצרים לחג, ניקיונות בכל פינה

ביום רביעי האחרון התעוררתי בתחושה מוזרה שבמהלך הלילה דמות בלתי

נכנסתי לחדר שלו, להקריא לו סיפור לפני השינההוא מיד אמר,

לא ברור איך הזמן עובר, אבל כנראה שבין פורים לפסח