פרפקציוניזם. הרצון להיות מושלם. מקור לא נגמר לתסכולים. * חידון

יואו! איזו פאדיחה! זה לא באמת קורה לי. * שתבינו,

רסיסי מחשבות הם מה שיש לי כרגע, מה שאני יכול

היום נעשה משהו קצת אחר. משאירים את השכל בצד, עובדים

מי המלך שלך? * המלך שלי הוא הוד רוממותו הסטייק.

יששששששששששששש! חופשששששששששששש! סוף סוף אפשר לעשות מה שרוצים. בלי כל

הופ! יותר גבוה. הופ! עדיין לא מספיק. הופ! אין מצב,

אבא! שוב אלול, ושוב אני מוצא את עצמי במצב לא

קבלו סיפור צדיקים: בסניף אחד ביישוב אחד היה ילד אחד.

דומם. קדימה! אין מה לחשוב כל-כך הרבה! כאן צריך פשוט

אדון גולדמן! אדון גולדמן! תעצור רגע! יש לי הצעה שלא

פעם חבר אמר לי בשם סבתא שלו: הבעיה היא לא

האדמה פשוט הייתה שם, נותנת את עצמה לצמיחה שלו. הגרעין

אין לי כח, אין לי כח, אין לי כח, אין

למטה, עוד למטה, הרבה למטה. לא, זה עדיין גבוה מדי,

תסתכלו להם בעיניים, תכירו אותם, אתם תחליטו מי מהם יותר

אתם חושבים שזו קללה? בשנים קודמות אולי הייתי מסכים איתכם.

שששששששששששש! היא מגיעה, כולם להיות בשקט. שלוש-ארבע ו… ה-פ-ת-ע-ה! היום

איזה יום דפוק, דפוק, דפוק. שום דבר מיוחד לא קרה,

שמות שמות, פנים פנים, זה פשוט לא נגמר. אגרוף לבטן.

מה שיביא את המשיח זו אהבת ישראל! זה נחמד לשיר

מהר מהר מהר, אין זמן, זה או עכשיו או לעולם

הוא לא ידע למה לצפות. עומד בטרמינל, באזור קבלת הנוסעים.

מר בסדר קם בבוקר. כל בוקר מר בסדר היה קם

"הרב, אפשר בבקשה לצאת להתאוורר בירושלים"? להתאוורר? זה מה שהם