בגלל שנאת חינם נחרב הבית! בתוך החברה השסועה שלנו איך

טוב, תרשו לי הפעם לעשות משהו שונה. בשבוע שעבר התקיימה

איציק שלעכטער פקח את העיניים לקולות פועלים ודפיקות קונגו מהבניין

בעבר הלא כל כך רחוק שירתי בצבא. אל תתחילו לדמיין

תרשו לי לשתף אתכם בחוויה אישית. לפני כמעט שבועיים עברתי

קחו כורסה. תתיישבו. תישענו קצת אחורה, ככה בפוזה. תעשו פרצוף

ברוכים הבאים לכל מי שהגיע לסיור, נחכה עוד שתי דקות

ומה איתי? מה אני עז? כל התיקונים, העניינים, הכל כאילו

המדריך לקדוש המתחיל: לקום חצות, לטבול במקווה ש"י טבילות עם

תשמעו סיפור מכונן: לאדמו"ר החמישי של חב"ד קראו ר' שלום

יקיצה. לא יותר מפס דקיק של חיות, נוכחות. עוד חזון

קבלו דו שיח בין אבא מעצבן שכמוני לילדים החמודים שלי:

אני מוצאת את עצמי פשוט חסרת מילים למה שקורה, כל

התקלפתם פעם? בואו נתחיל. אתם מוזמנים להצטרף אליי ולהתקלף בעצמכם.

מה השעה? 6:00? יואו, אמצע הלילה, נחזור לישון לעוד כמה

אילת טאוב, יועצת חינוכית M.A, מנחת סדנאות ומלמדת במדרשות לנשים היא

אח, היו ימים, היינו קטנים ותמימים. בגן, ואחרי זה בכיתה

בהתחלה הוא לא היה נראה משהו מיוחד, אפילו לא קצת.

"אוףףףףףףףףףףף"!!!!!!!!!!!!! הדס נכנסה הביתה, טורקת את הדלת מאחוריה. "מה נסגר

הי, אתה. ואת. כן, אתם שקוראים את המילים האלה ברגע זה, יש לי שאלה,

נועם ורועי לפניי, אני סוגר את הטור. מלפנים נשמעים הקולות

הכלום הזה פשוט נופל עלינו פתאום. עם טיפת הגשם הראשונה

בואו נדבר על אהבה. אח… איזה כיף! מי לא אוהב

נכנסת אלי לחדר תהילה מכתה ט'. מספרת לי שיש לה

–          שלום. הרב? –          שלום וברכה. –           אפשר בבקשה לשאול שאלה קצרה? –           ודאי.