כולם הכירו את ר' עמרמי משועממי. עבד את ה' והקפיד

מכירים את המבוכה הזו, כשאתם עומדים מול גילוי עצום, חידוש

למי שנולד בירושלים וגדל בה, כל יום הוא בעצם יום

תהום פעורה מתחת לרגליי. אני תלוי על חבל שנקרע אט

דוד שלי (אביו של הכנר ניצן חן) היה תינוק בימי

אני זוכר את הרגע, בשנה הראשונה של התשובה שלי, ששמעתי

נסעתי במעלה רחוב אגריפס וראיתי את שרגא (שם בדוי), השכן

רכב נוסע ביערות אוקראינים מושלגים ובתוכו חמישה אנשים, שלא היו

כל מבט החוצה אל העולם, במיוחד בימים שבין פורים לפסח,

כשהייתי ילד שמעתי סיפור:בעיירה פשטה השמועה וכל התושבים יצאו לראות

למה התזמורת האנדלוסית של שושן הבירה לא הופיעה במשתה הגדול?משתה

לאחרונה החלטתי שבכל פעם שאני מגיע לעבודה אני יכול לומר

רק משיחות בין נהגי מוניות לדתיים, אפשר לכתוב ספר שלם.

אדם עומד מול השמיים ומנסה לראות איך הוא נראה משם.

חבר טוב אמר לי פעם בהומור המיוחד שלו:"אני שונא להתפלל

חורף, ערפל. אני מנסה לחפש איזה פיסת נוף ביער כדי

שכונת נחלאות מלאה בטיפוסים מכל הסוגים, ספק תימהוניים, ספק מחפשי

זו הייתה עוד הליכה איטית בדרך למנחה של שבת, כשאחד

חברי היקר ר' יחד ויט לקח אותי פעם לצדיק ר'

כי המלכות שלך היא ולעולמי עד תמלוך בכבוד… ביום ההוא

"ריבונו של עולם, אין לי כוח לעבוד קשה. זה התכנון:

יש את הטקסטים האלה שתמיד אומרים אותם בחדשות כאשר איזה

כל שנה אחי יונתן אוהב לומר: הגוי הראשון זה "נח".

לפני ראש השנה חשבתי מה אני יכול לעשות בחג שייקח

כשאלוקים אמר בפעם הראשונה "יהי אור", הוא לא התכוון לפלוריסנטים

יש מישהי בחיי, שעל בסיס כמעט יומיומי אומרת לי מה

אומרים שר' זושא לא הצליח ללמוד אף דרשה אצל המגיד