— לחיים! אהרן: בוא נפתח בניגון. אני אנגן שיר שהלחנתי

אתם יודעים, כל דבר שנעשה מורכב הוא יורד מדריגה. ככל

כל עם ישראל עוסק כעת בעניינים של הקרצוף והשפשוף כהכנה

ודאי אתם מכירים את סיפור עליית הנשמה שעשה הבעל שם

יש ביטוי כזה, "עס איז שווער צו זיין א ייד"

חושבים שתכלית הכוונה של סיפורי צדיקים היא ללמוד מהם, אבל

בימים עברו, כשהתחבורה המצויה היתה סוס ועגלה וגם זה רק

אתם יודעים שיש לנו תמיד בחירה כלפי כל דבר אם

בסיפור של עשיית המשכן, התורה חוזרת ואומרת 19 פעמים(!) "כאשר ציוה ה'

אחר הדברים האלה. אחרי שהכל נגמר, ותלו את המן וגם

פורים זה חג מיוחד. מצד אחד אין לנו עוד חגים

כשהמן הרשע בא להתלונן אצל אחשוורוש נגד עם ישראל, הוא

אם נערוך משאל רחוב אקראי ובו נציג לאנשים את השאלה

זריקה למוחין דקטני קטנות, מוחין דפיצפונות! התאריך: י' אדר. המקום:

אני רוצה לספר לכם על ר' אלטר שימחוביץ. הוא היה

פורים עניינו נסים: אנחנו מברכים 'שעשה ניסים', אומרים בתפילה 'על

לפני כמה שנים טסתי לרבי, ובדרכי לניו יורק עצרתי בהולנד.

בשנה מעוברת יש לנו שני חודשי אדר שבהם 'מרבים בשמחה'.

לפני כמה שנים פגשתי יהודי שחלק אתי מעט מקורות חייו.

ישנו סיפור יסודי על מהות הנסיעה לרבי, מהחסיד המפורסם ר'

בתוך מסגרת הצידוקים מדוע לא עובדים ולא מתקדמים יש סוג

יש אמרה מפורסמת שמובאת בשם רבי הלל מפאריטש: "מי שיש

עץ הדעת הפך אותנו לאינטרסנטים, מלאי חשיבות עצמית מגוחכת, קטנוניים

פעם ישבתי עם מישהו בניו יורק, לא הכרתי אותו ולא

האדמו"ר האמצעי אמר שהוא מאחל לעצמו שכאשר חסידים שלו ייפגשו ברחוב,

הרב חיים מיכאל דב-בר ויסמנדל הגיע לסיכום עם הנאצים ימ"ש במהלך