ביום ההוא, שבו יִתָּקַע השופר, משהו חדש יישמע בעולם. "וְהָיָה

לכבוד ח"י אלול, יום שבו נולד הבעל שם טוב, ויום

לפעמים צריך להיזכר שיש בעולם גם שמים. אולי זה הרגע

שבתות נחמה. שבת ונחמה משורש אחד נחצבות. לכן דווקא בשבת

שבת של נחמה. "דברו על לב ירושלים". דברו על הלב,

את הצער העמוק של משה אפשר לשמוע היטב במנגינה הנוגה

את הזכות להתיר נדר, קיבל משה רבינו שנים רבות קודם

הלוחות נשברים, ואיתם נשבר גם הזיכרון. שכחה יורדת לעולם, כך

פנחס היחיד שידע מה לעשות. הוא הבין זאת גם בלי

כל כך נוגעת ללב הדרך שהתורה מתארת את מותו של

אחרי השבר הגדול של חטא המרגלים, עוברת התורה, במעבר חד,

משה רבינו מתקשה במעשה המנורה. הוא כל כך מתקשה, עד

 הקדוש ברוך הוא יורד להביא תורה לעם ישראל, ומוצא אותם

כי יש עוף אחד שמטיל הרבה מאד ביצים, כל כך

"בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל־הַקֹּדֶשׁ", אהרן נכנס אל הקדש פנימה 'בזאת'.

מספר ר' נחמן מעשה ביהודי ובגוי שהלכו יחד לקבץ נדבות.

איך יתכן שמשא הכבד לשני אנשים, יהיה קל לאיש אחד?

בגדי הכהן לא היו קישוט חיצוני מכובד. הם גם לא

כמו גבירה הצועדת בבטחה, כשלפניה שומר ראש, ואחריה שומר ראש.