שלום חברים, הפעם רציתי לדבר איתכם על התופעה המרתקת ושמה 'תורת הנפש של החסידות' שבשנים האחרונות פרצה מבית המדרש החוצה. מטפלים, פסיכולוגים ואנשים מהשורה מדברים

לפעמים צריך להיזכר שיש בעולם גם שמים. אולי זה הרגע הזה, שבו מכריזים שחודש אלול מגיע, רגע שיש בו לטלטל אותנו להרים עיניים ולחפש שמים.

אפשר היה לקרוא לספר דברים "ספר האהבה". השורש 'אהב' מופיע בו 23 פעמים (לעומת 18 בשאר התורה), והקשר בו הוא הדדי: ה' אוהב אותנו, ואנו

החסיד ובעל מסירות הנפש, רבי מענדל פוטרפס זצ"ל, בילה כעשור מחייו במחנות העבודה של סיביר הקפואה. הוא שילם מחיר כבד על פעילותו המחתרתית להחזקת היהדות

המלך בשדה המלך בשדה המלך בשדה ב-ש-ד-ה * שלום שלום. נחכה לאחרונים שמגיעים ומיד נתחיל. זהו? כולם כאן? אפשר להתחיל? מצוין! * ברוכים הבאים ל'מוזיאון

במשך עשרה חודשים בשנה אנחנו חולמים על החופש הגדול. מתכננים, מזמינים, משלמים, אורזים את הרכב ומתחילים בנסיעה לצפון הרחוק. כמה רחוק? נדמה שאפשר למדוד את

יעל, לפני הכל, איך הגעת לעולם הליווי לקראת חתונה? התחלתי לעסוק בשידוכים כתחביב. ליוויתי קשרים רבים, וברוך ה' זכיתי לשדך 36 זוגות. עם הזמן הבנתי

סגולה יקרה, כולנו שותפים בכאבכם ומצטרפים לאיחולי נחמה אמיתית. ספרי לנו בבקשה על בניהו, מה ראית בו באופן אישי ומה אנחנו יכולים ללמוד ממנו. זכיתי

כל מי שקצת רואה ושומע מה קורה מסביב יודה שהמצב בעולם היום רחוק מלהיות מעודד. נכון, גם בעבר לא היה פשוט למצוא בעולם השקר אנשי

שלום חברים. בשבוע שעבר שוחחנו על חבורת החוקרים שעליה מספר רבי נחמן במעשה משבעה קבצנים. הם ביקשו לברר "אִם יְכוֹלִים לִמְצֹא אִילָן כָּזֶה אֲשֶׁר בְּצִלּוֹ

השבוע אני כותב לכם מחיק הטבע. כמה ימים באוהל על הירדן. כמה טוב לשבת כאן תחת הצלייה ולקרוא בפרשת השבוע המלאה תשבחות על ארץ הקודש:

שבתות נחמה. שבת ונחמה משורש אחד נחצבות. לכן דווקא בשבת נפתח הפתח לקבל נחמה. במשך ימות השבוע מסך יורד על חיינו. מכסה מאיתנו את נקודת

סליחה, אתה מרגיש חשוב? * "כשהוא עלה לבמה הוא קרא קריאת שמע והגיע עם ציצית, אתה יודע איזה קידוש ה' זה?" "אז מה? אבל זה

מורגש לכל לומד שספר דברים הוא אחרת משאר התורה. בדומה אולי לפרשיות אחרות במקרא בהן יש מנהיג שנפרד ממשפחתו או מעמו, ופונה אליהם בגילוי לב,

אחי! באמת לא כדאי לך לפנות שמאלה, זה לא לוקח אותך לשום מקום, מחכים לך שם רק דברים לא טובים. למה שלא תלך מכאן ימינה?

עכשיו יום חמישי בערב, או אולי השעות העמוסות והדחוסות של שישי בצהריים. השבוע הארוך מאחוריכם, והגוף והנפש כבר משתוקקים למנוחה ולשקט של שבת. ואז, מתוך

שלום תמר. קודם כל, עם ישראל מחזק ומחבק אתכם ומתפעל בלי סוף מהעוצמות הרוחניות שאתם מפגינים. ברשותך, תוכלי לשתף אותנו במה שעבר עליכם בשבת האחרונה,

כמה פעמים מצאנו את עצמנו מכוונות את התדר שלנו החוצה? מנסות לנחש מה אחרים צריכים, איך לרצות, ואיך להיות "בסדר" בעיני הסביבה? ברגעים האלה, מבלי

שבת של נחמה. "דברו על לב ירושלים". דברו על הלב, דיבור הקשור אל הלב. כי יש דיבור שלא מחובר ללב. דיבור קפוא, מילים מנותקות. כששומעים

שעת מנחה בירושלים, עיצומם של ימי בין המצרים, אני יושבת לכתוב לך מכתב. אנחנו לא מכירים, אך דרך מסעותיך מרגיש לי שאנחנו כבר לא כל

שלום חברים, אנחנו כבר בשבת נחמו, אחרי תשעה באב, ובהקשר של הגברת האחדות בינינו ואהבת הזולת אני רוצה לקרוא בפניכם קטע מתוך סיפורי מעשיות –